מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- כִּי־לֹא־כֵן בֵּיתִי עִם־אֵל כִּי בְרִית עוֹלָם שָׂם לִי עֲרוּכָה בַכֹּל וּשְׁמֻרָה כִּי־כָל־יִשְׁעִי וְכָל־חֵפֶץ כִּי־לֹא יַצְמִיח
- כל־אלה חברו אל־עמק השדים הוא ים המלח
- כי־יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא־יעבר עליו לכל־דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את־אשתו אשר־לקח
- כִּי־מוֹת נָמוּת וְכַמַּיִם הַנִּגָּרִים אַרְצָה אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ וְלֹא־יִשָּׂא אֱלֹהִים נֶפֶשׁ וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח
- כי קצף ליהוה על־כל־הגוים וחמה על־כל־צבאם החרימם נתנם לטבח
- כי לא־דברתי את־אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא [הוציאי] אותם מארץ מצרים על־דברי עולה וזבח
- כה־אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח
- כה אמר יהוה על־שלשה פשעי אדום ועל־ארבעה לא אשיבנו על־רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח
- כן ארחות כל־בצע בצע את־נפש בעליו יקח
- כי אערוץ המון רבה ובוז־משפחות יחתני ואדם לא־אצא פתח
- כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם־זה הבל ורעות רוח
מענדלוין (שיחה) 19:22, 15 בדצמבר 2019 (IST)
