פסוק המתחיל ומסתיים באות ז מ
מראה
- זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את־שמם אדם ביום הבראם
- זה־לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע־עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את־משכרתי עשרת מנים
- זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את־זרעכם ככוכבי השמים וכל־הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם
- זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים
- זאת עבדת בני־קהת באהל מועד קדש הקדשים
- זכרנו את־הדגה אשר־נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת־החציר ואת־הבצלים ואת־השומים
- זאת התורה אדם כי־ימות באהל כל־הבא אל־האהל וכל־אשר באהל יטמא שבעת ימים
- זה הדבר אשר־צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים
- זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים
- זכור את אשר־עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים
- זכור את אשר־עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים
- זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים
- זאת נעשה להם והחיה אותם ולא־יהיה עלינו קצף על־השבועה אשר־נשבענו להם
- זאת נחלת בני־גד למשפחתם הערים וחצריהם
- זאת נחלת מטה בני־יהודה למשפחתם
- זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם
- זאת העצה היעוצה על־כל־הארץ וזאת היד הנטויה על־כל־הגוים
- זה הדבר אשר־דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת־ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם
- זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים
- זרעו לכם לצדקה קצרו לפי־חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את־יהוה עד־יבוא וירה צדק לכם
- זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על־כל־ישראל חקים ומשפטים
- זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים
- זכר־אני מה־חלד על־מה־שוא בראת כל־בני־אדם
- זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל־רבים עמים
- זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם
- זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים
- זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע [נטעה] כרם
- זכרניכם משלי־אפר לגבי־חמר גביכם
- זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם
- זכר כי־תשגיא פעלו אשר שררו אנשים
- זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם
- זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם
- זה רע בכל אשר־נעשה תחת השמש כי־מקרה אחד לכל וגם לב בני־האדם מלא־רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל־המתים
- זכר־נא את־הדבר אשר צוית את־משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים
- זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר־שבע עד־גיא־הנם
- זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים
- זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים