מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
- היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן
- הם המדברים אל־פרעה מלך־מצרים להוציא את־בני־ישראל ממצרים הוא משה ואהרן
- העידתי בכם היום את־השמים ואת־הארץ כי־אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את־הירדן שמה לרשתה לא־תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון
- הנה ארון הברית אדון כל־הארץ עבר לפניכם בירדן
- הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן
- המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם־בית מיכה נזעקו וידביקו את־בני־דן
- הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל־טַל וְאַל־מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן
- הוא דבר־יהוה אשר דבר אל־יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על־כסא ישראל ויהי־כן
- הוא הסיר את־הבמות ושבר את־המצבת וכרת את־האשרה וכתת נחש הנחשת אשר־עשה משה כי עד־הימים ההמה היו בני־ישראל מקטרים לו ויקרא־לו נחשתן
- הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון
- הלא ככרכמיש כלנו אם־לא כארפד חמת אם־לא כדמשק שמרון
- הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון
- הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן
- הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על־ראש גיא־שמנים הלומי יין
- הפככם אם־כחמר היצר יחשב כי־יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין
- הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון
- הוי אמר לאב מה־תוליד ולאשה מה־תחילין
- הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה־זאת לכם למעצבה תשכבון
- התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו [התפתחי] מוסרי צוארך שביה בת־ציון
- הנוה והמענגה דמיתי בת־ציון
- הלוך אל־בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל־אחת הלשכות והשקית אותם יין
- הבישה בת־מצרים נתנה ביד עם־צפון
- הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון
- המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע־מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון
- הר־אלהים הר־בשן הר גבננים הר־בשן
- היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון
- המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון
- ההרים רקדו כאילים גבעות כבני־צאן
- ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני־צאן
- הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן
- המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון
- הפניו תשאון אם־לאל תריבון
- הוכח יוכיח אתכם אם־בסתר פנים תשאון
- הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי־און
- הן־אלה קצות דרכו [דרכיו] ומה־שמץ דבר נשמע־בו ורעם גבורתו [גבורותיו] מי יתבונן
- הלא־איד לעול ונכר לפעלי און
- הן הוחלתי לדבריכם אזין עד־תבונתיכם עד־תחקרון מלין
- המבינתך יאבר־נץ יפרש כנפו [כנפיו] לתימן
- החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן־לך אשר לא־היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה־כן
