פסוק המתחיל ומסתיים באות ה מ
מראה
- הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי־כן אשר יבאו בני האלהים אל־בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם
- המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם
- הנה אנכי נצב על־עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים
- הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי־ירא אנכי אתו פן־יבוא והכני אם על־בנים
- האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת־ידים לפניהם את־בנתם נקח־לנו לנשים ואת־בנתינו נתן להם
- הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל־ארץ מצרים
- הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם
- הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם
- הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל־ישראל אביכם
- הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את־בני ישראל מארץ מצרים על־צבאתם
- הירא את־דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את־עבדיו ואת־מקנהו אל־הבתים
- העשיר לא־ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את־תרומת יהוה לכפר על־נפשתיכם
- הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את־כל־דגי הים יאסף להם ומצא להם
- המעט מכם כי־הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את־עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם
- הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על־פניהם
- הנגע במת לכל־נפש אדם וטמא שבעת ימים
- המה מי מריבה אשר־רבו בני־ישראל את־יהוה ויקדש בם
- הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם
- ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו־בה ובענן יומם
- האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים
- השמר לך פן־תשכח את־יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים
- המסת הגדלת אשר־ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן־יעשה יהוה אלהיך לכל־העמים אשר־אתה ירא מפניהם
- השמר לך פן־תשכח את־יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום
- השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם
- המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם
- הם קנאוני בלא־אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא־עם בגוי נבל אכעיסם
- הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם
- התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם
- המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל־שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את־דבר אלהים
- הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את־שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת־מי עשקתי את־מי רצותי ומיד־מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם
- הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל־בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים
- הוּא יִבְנֶה־בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת־כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד־עוֹלָם
- הִנֵּה עַתָּה הוּא־נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם
- הַמֵּת לְבַעְשָׁא בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת לוֹ בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם
- הֲלֹא־הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי יְהוָה וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי יְהוָה מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם
- הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים וְהַמֵּת בַּשָּׂדֶה יֹאכְלוּ עוֹף הַשָּׁמָיִם
- הדבר אשר חזה ישעיהו בן־אמוץ על־יהודה וירושלם
- הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים
- המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים
- הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם
- הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים
- העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם
- הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל־יקמו וירשו ארץ ומלאו פני־תבל ערים
- המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים
- ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים
- הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים
- הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים
- העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם
- הן־אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם
- הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם
- הראשנות הנה־באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם
- הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את־אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים
- הנה־אלה מרחוק יבאו והנה־אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים
- הן אדני יהוה יעזר־לי מי־הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם
- הלוא את־היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי־ים דרך לעבר גאולים
- הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים
- הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים
- הנחמים באלים תחת כל־עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים
- הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא־תצומו כיום להשמיע במרום קולכם
- הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי־תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם
- העם המכעיסים אותי על־פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על־הלבנים
- הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק [ומרק] פגלים כליהם
- האמרים קרב אליך אל־תגש־בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל־היום
- הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם־שלמתי ושלמתי על־חיקם
- הלך וקראת את־הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם־יהוה לוא־אפיל פני בכם כי־חסיד אני נאם־יהוה לא אטור לעולם
- המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן־תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם
- הזכירו לגוים הנה השמיעו על־ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על־ערי יהודה קולם
- הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא־ידעתם
- האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם
- האתי הם מכעסים נאם־יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם
- הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר־יהוה מאסו וחכמת־מה להם
- הנני שלח לדוגים [לדיגים] רבים נאם־יהוה ודיגום ואחרי־כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל־הר ומעל כל־גבעה ומנקיקי הסלעים
- היעשה־לו אדם אלהים והמה לא אלהים
- היעזב מצור שדי שלג לבנון אם־ינתשו מים זרים קרים נוזלים
- הישלם תחת־טובה רעה כי־כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את־חמתך מהם
- הנני על־הנביאם נאם־יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם
- הנני שלח ולקחתי את־כל־משפחות צפון נאם־יהוה ואל־נבוכדראצר מלך־בבל עבדי והבאתים על־הארץ הזאת ועל־ישביה ועל כל־הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם
- הלוא ראית מה־העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת־עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם
- השכחתם את־רעות אבותיכם ואת־רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם
- הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל־איש יהודה אשר בארץ־מצרים בחרב וברעב עד־כלותם
- הדבר אשר דבר יהוה אל־ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את־ארץ מצרים
- היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא־ישב בהן כל־איש ולא־יעבר בהן בן־אדם
- הנה נתתי את־פניך חזקים לעמת פניהם ואת־מצחך חזק לעמת מצחם
- הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם
- החמס קם למטה־רשע לא־מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא־נה בהם
- הוה על־הוה תבוא ושמעה אל־שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים
- היא לא־תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל־גבול ישראל אשפט אתכם
- האשה המנאפת תחת אישה תקח את־זרים
- התשפט אתם התשפוט בן־אדם את־תועבת אבותם הודיעם
- הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך־דם
- התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים
- העמיקו־שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם
- הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־[בל־] יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם
- הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם
- הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם
- הנני מעירם מן־המקום אשר־מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם
- השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים
- העל זאת לא־תרגז הארץ ואבל כל־יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה [ונשקעה] כיאור מצרים
- הוי חשבי־און ופעלי רע על־משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש־לאל ידם
- הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על־מעוריהם
- הנני עשה את־כל־מעניך בעת ההיא והושעתי את־הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל־הארץ בשתם
- הנה אנכי שם את־ירושלם סף־רעל לכל־העמים סביב וגם על־יהודה יהיה במצור על־ירושלם
- הושיעה יהוה כי־גמר חסיד כי־פסו אמונים מבני אדם
- הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים
- הדריכני באמתך ולמדני כי־אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל־היום
- הושיעה את־עמך וברך את־נחלתך ורעם ונשאם עד־העולם
- היצר יחד לבם המבין אל־כל־מעשיהם
- היטיבה ברצונך את־ציון תבנה חומות ירושלם
- האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם
- הבה־לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם
- הצילני מטיט ואל־אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי־מים
- הנשא שפט הארץ השב גמול על־גאים
- הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים
- הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים
- הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם
- הפך את־מימיהם לדם וימת את־דגתם
- הבה־לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם
- ההפכי הצור אגם־מים חלמיש למעינו־מים
- השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני־אדם
- הללו את־יהוה כל־גוים שבחוהו כל־האמים
- העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים
- היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם
- הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים
- הללו־יה כי־טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים
- הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם
- הללו יה הללו את־יהוה מן־השמים הללוהו במרומים
- הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים
- ההרים וכל־גבעות עץ פרי וכל־ארזים
- הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים
- הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם
- הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום
- התעוף [התעיף] עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה־לו כנפים כנשר ועיף [יעוף] השמים
- הנמלים עם לא־עז ויכינו בקיץ לחמם
- המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים
- הלא־הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים
- היגאה־גמא בלא בצה ישגה־אחו בלי־מים
- הן־אל לא ימאס־תם ולא־יחזיק ביד־מרעים
- האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם
- הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם
- הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא־יועיל בם
- הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים
- הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם
- הקטפים מלוח עלי־שיח ושרש רתמים לחמם
- האמר למלך בליעל רשע אל־נדיבים
- התדע על־מפלשי־עב מפלאות תמים דעים
- התציא מזרות בעתו ועיש על־בניה תנחם
- היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם
- הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים
- הייתי שחק לכל־עמי נגינתם כל־היום
- השיבנו יהוה אליך ונשוב [ונשובה] חדש ימינו כקדם
- הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים
- החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם־אני שמקרה אחד יקרה את־כלם
- הטה אלהי אזנך ושמע פקחה [פקח] עיניך וראה שממתינו והעיר אשר־נקרא שמך עליה כי לא על־צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על־רחמיך הרבים
- השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם
- המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם־המלך במלאכתו ישבו שם
- הוא־היה עם־דויד בפס דמים והפלשתים נאספו־שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים
- הוא יבנה־לי בית וכננתי את־כסאו עד־עולם
- הוא־יבנה בית לשמי והוא יהיה־לי לבן ואני־לו לאב והכינותי כסא מלכותו על־ישראל עד־עולם
- הלא הדחתם את־כהני יהוה את־בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל־הבא למלא ידו בפר בן־בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים
- הלא אתה אלהינו הורשת את־ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם
- הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את־דלתות בית־יהוה ויחזקם