פסוק המתחיל ומסתיים באות ה י

הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דרכו [דַּרְכִּי
הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל־מצאי יהרגני
הנה־נא לי שתי בנות אשר לא־ידעו איש אוציאה־נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל־תעשו דבר כי־על־כן באו בצל קרתי
הנה־נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את־נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן־תדבקני הרעה ומתי
הנה־נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי
הביאה לי ציד ועשה־לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני
הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל־המקום אשר הכנתי
הן לא־הובא את־דמה אל־הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי
השמע עם קול אלהים מדבר מתוך־האש כאשר־שמעת אתה ויחי
השמר לך פן־תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן־תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את־אלהיהם ואעשה־כן גם־אני
האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי־פי
הלא־הוא כמס עמדי חתם באוצרתי
הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי
הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי
הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי
הוי אשור שבט אפי ומטה־הוא בידם זעמי
הביאו [הביאי] עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל־תגלי
האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי
הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל־דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי
הנה לשלום מר־לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל־חטאי
הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין־עוד אלהים מבלעדי אל־צדיק ומושיע אין זולתי
הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני
הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל־תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי
העל־אלה לוא־אפקד נאם־יהוה ואם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי
העל־אלה לא־אפקד נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי
הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את־האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני
הצרי אין בגלעד אם־רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת־עמי
העל־אלה לא־אפקד־בם נאם־יהוה אם בגוי אשר־כזה לא תתנקם נפשי
הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי
הוקם את־דברי יהונדב בן־רכב אשר־צוה את־בניו לבלתי שתות־יין ולא שתו עד־היום הזה כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי
הוי חרב ליהוה עד־אנה לא תשקטי האספי אל־תערך הרגעי ודמי
הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני
הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל־נוה איתן כי־ארגעה ארוצם [אריצם] מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי־זה רעה אשר יעמד לפני
הלוא מחזה־שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם־יהוה ואני לא דברתי
היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם־יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל־כלי
היעמד לבך אם־תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי
הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי
המה יבאו אל־מקדשי והמה יקרבו אל־שלחני לשרתני ושמרו את־משמרתי
היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי
השאפים על־עפר־ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל־הנערה למען חלל את־שם קדשי
הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי־שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי
הביאו את־כל־המעשר אל־בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם־לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד־בלי־די
האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי
האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי
הצילה מחרב נפשי מיד־כלב יחידתי
הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני
הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי
הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור־מעוז לבית מצודות להושיעני
החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי
העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי
הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי
הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה־היא אדעה מה־חדל אני
הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי
השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני
הרבה [הרב] כבסני מעוני ומחטאתי טהרני
הן־בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי
הן־אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני
השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני
הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי
האזינה אלהים תפלתי ואל־תתעלם מתחנתי
הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני
הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני
האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי
הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי
הוכה־כעשב ויבש לבי כי־שכחתי מאכל לחמי
הסלח לכל־עונכי הרפא לכל־תחלאיכי
המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי
הדריכני בנתיב מצותיך כי־בו חפצתי
העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני
הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני
הביט ימין וראה ואין־לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי
הקשיבה אל־רנתי כי־דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני
הוציאה ממסגר נפשי להודות את־שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי
השמיעני בבקר חסדך כי־בך בטחתי הודיעני דרך־זו אלך כי־אליך נשאתי נפשי
הצילני מאיבי יהוה אליך כסתי
הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי
הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי
האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני
ה‍כי־אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי
הורוני ואני אחריש ומה־שגיתי הבינו לי
הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני
האנכי לאדם שיחי ואם־מדוע לא־תקצר רוחי
הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני
הברב־כח יריב עמדי לא אך־הוא ישם בי
ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי
הנה־נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי
הן־אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם־אני
השמר אל־תפן אל־און כי־על־זה בחרת מעני
הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו־פי
השבעתי אתכם בנות ירושלם אם־תמצאו את־דודי מה־תגידו לו שחולת אהבה אני
היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני
הודיה חשם בצי
הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על־מלכות דריוש הפרסי
הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל [ויזיאל] ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי
הן אעצר השמים ולא־יהיה מטר והן־אצוה על־חגב לאכול הארץ ואם־אשלח דבר בעמי
הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את־ארצם מידי