פלפולא חריפתא/עבודה זרה/קיב
עבודה זרה/קיב
אע"ג דלית ליה לאשתמוטי על הנגיעה חמרא אסור. ולא דמי להא דההוא כרכא דס"פ דלעיל דכי לית ליה לאישתמוטי על הנגיעה בלחוד שרי דהתם מיירי שמונח היין ברחוב והבא דבבית מונח היינו טעמא דאסור משום דבבית שיכול לכנוס שם אינו ירא כל כך ומנסך כמ"ש התוס' לעיל וכן בטור סימן קכ"ח כתב לדינא דלעיל לפי פירש"י דהכא וע"י בשביל זה שכתב הטור דלדברי רש"י דינא דלעיל ביין שבכרכא דתלי בנתפס על הנגיעה וכתב בלשון וכן הדין משום כך טעו המעתיקים והגיהו ברישא דהתם נגיעה במקום כניסה וכניסה במקום נגיעה כי היכי דלהוו רישא וסיפא בחדא מחתא וליתא אלא דבהכי דמיין דיש חילוק בתרוייהו אם נתפס אחדא או אכניסה או אנגיעה ומש"ה שייך למינקט בסיפא וכן הדין ומיהת הא כדאיתא והא כדאיתא אך גם בקצור כתוב כאותה שהגיהו בטור וצ"ע גם שם כמ"ש שם בס"ד:
כההיא דתנן גרסינן. ומתני' היא בפ"ג ממס' דמאי ומייתי לה בגמ' לעיל פ"ב (עבודה זרה דף ל"א:)
והדר אתי וכגון שיש דרך עקלתון שיוכל לבא עליו פתאום טור סי' קכ"ט:
ה"ג דהוו יתבי: