פלפולא חריפתא/עבודה זרה/עג
עבודה זרה/עג
כלומר מן העובד כוכבים עשוי. דאלו לומר לעובד כוכבים שיעשה הוה אסור משום שבות מידי דהוה לומר לעובד כוכבים חסום פי פרתי ודוש בה דאסרי' משום שבות בב"מ פ' הפועלים ותוס' כתבו דמצוה שאני.
ומשום חשדא. ולקמן פריך א"ה בדר"ג נמי ניחוש לחשדא הר"ן:
מיירי בחמה ולבנה כו' דלא כר"ת וריב"א דלקמן וקשיא התימה דלקמן וגם הר"ן הקשה דמאי מייתי ראיה מהך ברייתא דמשום חשדא דהא ברייתא מצי מיירי דאסור לקיימן מן התורה אלא ודאי דמיירי בשאר צורות שלא נאסרו מן התורה לא לעשותן ולא לקיימן ואסרום חכמים משום חשדא:
ואסור לשהותה. מסיק ב"י סי' קמ"א מדברי הטור דה"פ אם מצאה וטעמא דחיישינן שמא עבדוה קודם שמצאה:
והאי דאסרי' צורת האדם. פי' בעשייה ושהייה:
ודרקון. פי' בשהייה:
וגם חשדא ליכא כו'. משום צורת אדם הוא דנקט אבל בדרקון ליכא למימר חשדא אפי' בגוף שלם דאי הוה חשדא לתסר לעשותו כדדייק ב"י לעיל דמש"ה כתב הטור טעמא שמא עבדוה כו':
אלא בצורות ופרצופים. לשון התוס' אלא גבי פרצופים וכיוצא בהן ולשון הטור סי' קמ"א אלא בשאר צורות ופרצופין:
תניא אידך לא תעשו כן לשון הרי"ף:
וכרובים ל"ג בגמרא וברי"ף. וכן נראה דהיינו כרובים היינו חיות כמפורש ביחזקאל גם בטור לא העתיק כרובים:
ה"ג תניא כל הפרצופים וכן הוא ברי"ף:
של חמשה ושל ששה. נ"ל דאיצטרך לאשמועינן של חמשה דה"א דאע"ג שאין בו קנים כמספר של מנורה שבמקדש מ"מ הרי הוא כתבנית גופה שלמטרה וקנים יוצאים מזה וקנים יוצאים מזה הלכך לתסור קמ"ל דלא כיון שאין כאן מספר כל הקנים:
ועל המטבעות. כך הגיה ר"ח כמ"ש בתוס' וגם גי' רי"ף כן וכן מצאתיה בהדיא בתוספתא פרק ששי.
ה"ג ואית דקרי השיראים וכן העתיק הב"י סי' קמ"א:
ברי"ף גורם ועוד אין אומרים:
ובעל קרי. פרשתיו בתוספות י"ט:
ה"ג לא נאמר אלא אלהיכם את שהוא:
ה"ג ושאינו נוהג בו משום אלוה מותר: