פלפולא חריפתא/עבודה זרה/נח
עבודה זרה/נח
ורב אלפס ז"ל גריס כו' פי' שמהפך בפת כו'. לא נמצא כן בס' הרי"ף שבידינו וז"ל הר"ן הרמב"ן ז"ל כתב שהרב אלפסי גורס וישראל מהדר הדרויי כלומר שישראל מהפך בפת דלמטי ליה בשולא מכל צדדיו היינו אפייה גמורה הנכרת בפת אבל לא מצאתי גי' זו בהלכות כן ע"כ:
מליח . ופי' מליח לרש"י פליגי ביה אם מליח הוי כבישול ואם כן רבי יוחנן פליג על רב דלעיל דאמר דגים קטנים מלוחים אין בו משום בישולי עובד כוכבים דמליח לא אסרו כמ"ש שם ובטור כתב בדין זה לשון הרשב"א דמפ' דמיירי שנמלח ע"י ישראל ובדגים גדולים איירי שהמליח אינן מכשרתן לאכול אלא ע"י הדחק וכי בישלן אח"כ עובד כוכבים פליגי ופסק כר' יוחנן ותמיהא לי שלא הזכיר לדברי אביו רבינו דפוסק כחזקיה ובר קפרא ובקצור כתב כדברי רש"י:
דהוו להו רבים. ולא אפסיק הלכתא דלא כוותייהו כמו בביצה צלויה:
ועוד שהיו רבותיו של ר"י. וכ"כ לקמן גבי כבשים כו' ועיין בפ' בתרא גבי פלוגתא דחזקיה ור"י בהגדילו באיסור:
ביצה צלויה אסורה. ל"ק אחזקיה ובר קפרא שהיו תנאים ועיין עוד בתוס'.
ה"ג והני קפריסין וכ"ה בהרי"ף: @44לקמן
וכוספן . פסולת של תמרים שעשו מהן שכר וחולטין אותן רש"י.
מותר דקי"ל וכו'. כך כ' הרי"ף ומשום מסקנא קי"ל הכי לקמן אבל בכל תנאי בתרי ברייתא פליגי בה ולכן לקמן לא מייתי ראיה מהכא:
נותן טעם לפגם. מפורש בסוף מכילתין:
וגם ר"י נשיאה התיר את השמן. אע"ג דשייך בהו זליפתן של כלים כדאיתא בגמ' ריש דף ל"ו:
שפוגם אפי' הוא בעין ובסוף מכילתין לא כתב כן ועיין מה שכתבתי שם בס"ד:
כסתם כלי עובדי כוכבים. כדלקמן בסמוך.