פלפולא חריפתא/עבודה זרה/לח
עבודה זרה/לח
ביקורי תאנים וכו'. לכאורה היה נראה לי דהאי תנא פליג אדר"א דלעיל דמתיר פי תאנה והכי משמט הא דקאמר לעיל כמאן כי האי תנא משום דסתמא דמתני' דהכא קאסרה להו אבל ראיתי להרמב"ם בפי"ב מהל' רוצח שהעתיק גם שניהם ובפי תאנה כתב שניטל העוקץ שלהם גם הטי"ד סימן קט"ז כתב לתרוייהו לכך צריך לומר וודאי דמתני' דהכא לא פליגי אדר"א דלעיל ולא בעי לעיל כמאן אלא לאשכוחי תנא דמתיר פי תאנה בהדיא וטעמא לחלק בין ניקורי תאנים לפי תאנה דניקורי וודאי ניקר משא"כ פי תאנה דדלמא לא נקר ואע"ג דבניקורי תאנים אסרינן אפילו כי חזית שניקר בו מי שאין לו ארס כדאיתא בפרק קמא דחולין משום דחיישינן שמא קודם לכן נקר ג"כ בו מי שיש לו ארס וה"נ בפי תאנה ניחוש דלמא נקר בו מי שיש לו ארס מ"מ שאני בין מידי דחזינן בו דמינקר למידי דלא חזינן בו שום ניקור אלא נטילת העוקץ וכ"כ התוספות לעיל בד"ה פי תאנה דשאני התם דאיכא ריעותא דניקור ועוד עיקר דמילתא כדפרישית לעיל דכל דבר השכיח וכו' ובניטל עוקץ שכיח ורגילין אנשים למכלינהו ואין חוששין לניקור:
אסור בחותם א'. עיין לקמן בסמוך:
דאיירי לקמן בסמוך: [ דשמעתי' גרסינן ור"ל דהכא:
ה"ג צורת החותם:
מרתת העובד כוכבים. עיין לקמן ת"ר השולח חבית יין וכו':
השיב לרש"י. בתוספות כתוב השיב לר"ש והכי מסתבר לי ור"ל רבינו שמואל נכדו של רש"י אך נמצא בפרושי רש"י שהיה רבו רבי יצחק בר יהודה ובטור י"ד סימן ק"ל העתיק ג"כ השיב לרש"י:
ה"ג ואפילו חותם בתוך חותם דדוקא. וכן הלשון בטור י"ד סי' ק"ל:
ומכאן מוכח וכו'. עיין עוד לקמן:
היינו כרבנן דרבי אליעזר. ורבי יוחנן אתיא כרבי אליעזר דהלכתא כוותיה כדלעיל וקי"ל נמי כרבי יוחנן כדלקמן:
ופירושו מינקת. כך פי' הרי"ף לקמן:
א"ר יוחנן וכו'. כך הוא בס' הרי"ף:
ה"ג וצייר וחתים הוי:
וכך כתב בה"ג ת"ר וכו'. חדא מלתא הוא:
בעי מפתח וחותם תרווייהו. אע"פ שאין זיופו של מפתח ניכר וחכמים אוסרים דס"ל דשני חותמות גמורות בעינן הר"ן:
והמפחיד יינו. בגמרא בריש הדף:
לא קיימי אברייתא. כלומר לא קיימי אגוונא דמיירי בה הברייתא דהיינו נותן יין בחצירו של עובד כוכבים דבכה"ג שייך מפתח ה"ל לר"י להצריך חב"ח דכר"א קי"ל דסגי ליה במפתח וחותם ולא מצריך חב"ח אלא לא קיימי אכה"ג אלא בכגוונא דלא שייך מפתח כי הא דבא בקרונות ועי' לקמן ומש"ה נקט ר"י חב"ח ומשום דהכי נקיט אמרינן דתרווייהו כרבנן אבל אה"נ דר"י אתיא כר"א אי הוה במפתח וחותם דסגי:
בחותם אחד. כלישנא קמא:
הרמב"ן ז"ל גרסינן וכן הוא בב"י סימן ק"ל:
אלמא בחותם לבד שרי. דבקרונות לא שייך שיהא מפתח ביד ישראל אבל הר"ן כתב דכגון שהיה מפתח של בית ר' מיתוקמא ע"כ ואולי היו הקרנות עשויות כעין תיבות גדולות וראוי להסגר במפתח ועוד כתב הר"ן לתרוצי והא שהביא הרי"ף לדר' יוחנן אע"ג דקי"ל דיין א"צ חב"ח כתבו לפסוק הלכה כוותיה דהכל משתמר בחב"ח ולא שיהא הכל צריך חב"ח אלא לומר דאפילו מטהר יינו של עובד כוכבים ברשותו דאמר לקמן בפרק ר' ישמעאל שהוא צריך שומר חב"ח כשומר דמי לפי שהכל משתמר בחב"ח ע"כ:
ביד כותי. וכל שכן ביד עובד כוכבים צריך הכרת חותם ואף על גב דכותי אינו מנסך לא קפיד אמגע עובד כוכבים:
ולאותו ששולחים לו וכו'. ולי"מ דלעיל על הקשה ר"ת ז"ל צריך להודיע גם לעובדי כוכבים ובזה לא נ"מ אי בעי חב"ח אי בחותם אחד סגי וכן בתוספות אדהכא מצריך שיודיע גם לעובד כוכבים וכו'. אבל כשמשלח לאחד וכו' וזה הפך סברת י"מ דלעיל על הקשה ר"ת וכו':