לדלג לתוכן

פלפולא חריפתא/עבודה זרה/כ

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

עבודה זרה/כ

חסידים לא נאמר אלא ענוים. ולבשורת הגאולה פשיטא דתולה אותם בחשובים וגדולים יותר משא"כ בחזון דאף לחסידיך וכל שכן לענויך כמו שכתבו התוס' ונראה לי דר' פנחס בן יאיר ס"ל דבשורת הגאולה הואיל ומפי הנביא היא כמו שאמר יען משח ה' אותי לבשר אם כן לחסידיך לא צריך לומר לפי שכבר נאמר אז דברת בחזון לחסידיך ואם כן על ידי החזון גלוי להם בעצמם ואינם צריכים לבשורה על ידי נביא אחר ונמצא דבשורת הגאולה שעל ידי הנביא לענוים לאו משום דענוים עדיפי אלא דחסידים לא צריכי להכי דהם בעצמם חוזי חזון וכן הדעת מכרעת דחזון עדיפא בעצמה כי מה הוה לאדם בעמלו בזה העולם למעלה יתירה וגדולה מכל כי אם לחזות בנועם ה' ולשמוע בקול דברו להיות חוזה חזון:

בהמה על מנת לשחוט. לפירוש רש"י דלא מיירי לעיל גבי רב הונא זבן ההוא פרה לעובד כוכבים כו' אלא בפרה דוקא ניחא ולפיר"ת מיירי בעגלים וסיחיים ובתוס' כתב בהפך והוא טעות: