פירוש קדמון על ספר חסידים/תשפב
ספר חסידים תשפב
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
אדם כו'. נ"א להוציא השומעים ואם בא לפסוק כי פעמים כו' והוא פוסק יפסוק בין כו' ואם יכול לעצור שלא ירוק בין ספור כמו ארוממך אלהי המלך לא יפסוק עד כו' וכ"ש כו' כי כו'. ר"ל מן הראוי שלא יפסוק אלא בין הפסוקים ולא באמצע הפסוק אע"פ שהפסוק אינו ספור א' ועכ"פ אם יוכל לעצור עצמו שלא ירוק בפסוק שיש בו ספור אחד כמו כו' לא יפסוק עד כו' כי כו': לכך יקדים כו'. ר"ל כגון גדול אם חושש שהיה מפסיק בין גדול ובין ה' ומהולל או כיוצא בו לכך יקדים כו' כדי כו' וחכם כו' וכגון כו'. ר"ל שאין מדבר בשבח שלמעלה כגון צדיק ה' וגו' וכיוצא בו והכל יש שבח להקב"ה אבל כאן שבעל כרחו כו' שיש בו שבח להקב"ה כגון אז וגו' אבל אין מדבר בשבח של מעלה כנ"ל וכן כו' וכגון בשבתות אלו יפסוק שהרי כבר כו' אבל על חנם כו' לכך נאמר עת לחשות ועת לדבר. ר"ל אם אינו מוכרח להפסיק בכ"מ אסור להפסיק שהרי הכל יש שבח ואפילו בדברי תורה בנתים שא"א לו להפסיק בדבור שאז ישתוק ויהרהר בדברי תורה ואם במקום שיבא לטעות אם ישתוק ויהרהר בד"ת לא ישתוק ומפרש איזה מקומות שיבא לטעות אם ישתוק ועל אילו מקומות וכיוצא בהם לא עת לחשות אלא עת לדבר תפלתו פן יטעה: נ"א כגון שאמר ויאמרו בגוים ה' מלך ואם ישתוק כו' יאמרו ה' מלך או חילוף. דהיינו שאמר ויאמרו בגוים ה' מלך שבהודו לה' קראו וצריך לומר אחריו ירעם הי' וגו' ואם ישתוק יטעה ויאמר ה' מלך וגו' שאחר ויאמרו בגוים ה' מלך שביהי כבוד או חילוף אם אמר ביהי כבוד וצריך לומר אחריו מה שהוא שם יטעה ויאמר מה שבהודו לה' קראו אחריו וכן אם ישתוק במקום שכבר אמר הניא וגו' שברננו צדיקים וצריך לומר אחריו עצת ה' וגו' יטעה ויאמר רבות מחשבות וכו' שאחר הניא מחשבות עמים שביהי כבוד או חילוף: נ"א וכן כשבאים לומר ה' הפיר עצת גוים וגו' אם יאמרו כי הוא אמר ויהי או בחלופו. דהיינו אם אמרו כי הוא אמר ויהי וגומר שברנני צדיקים וצריך לומר אחריו ה' הפיר עצת גוים וגומר אם ישתוק יטעה ויאמר כי בחר ה' בציון שאחר כי הוא אמר ויהי שביהי כבוד וכן בכ"מ כו':