פירוש קדמון על ספר חסידים/תקפט
ספר חסידים תקפט
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
יש כו' לפי מה שהוא. ר"ל לפי מה שהוא ענינו וצריך לו לפי ענינו עשה לו צרכיו נ"א אבל עופות הבית מיד הולכים לפי וכו' וזה שאמר נמי לכן חיות כו' לכך הולך אבל חיות כו' ואין צורך לקטן לצאת מפני כו' פעמים מוצא רפואה כו' ופעמים כו'. כופל דבריו ומחזירן כדרך לשון בני אדם שכופלים דבריהם לאמרו עוד פעם מה שאמרו פעמים כך ופעמים כך. ונפל בתחתית הארץ כו' ר"ל במקום חושך וא"צ ראית עינים לבקש צרכיו: נ"א ואלו היה צריך לבקש צרכיו היה רואה ויש לעכביש כמה טרחים כו'. ר"ל שאחר כמה טרחים שיש לעכביש יכולה לתפוש כו' מה שביום אחד לא יכולה לתפוש אם לא טרחה ותיקן ברוקה קורה גם יש לומר שפעמים לא יעברו הזבובים שביום אחד אפי' לאחר כמה טרחיים לא יתפוש וזה שאמר יבואו לו בקושי דהיינו אחר כמה טרחיים כנ"ל ונתן מורא דבר אחד עליו שהרי אוכלים זה את זה וקאמר האלקים עשה זאת כדי שיחשוב כו' לכל חי צרכיו שהרי אינו באה לי צרכיו אלא לאחר טרחיו ולא כל העתים הם שוות אפילו לאחר טרחיו פעמים לא יעברוהו שיוכל לתפוש ומזה נראה שבגזירת העליון הוא וגם המורא שנותן מאחד על אחד הוא מאת הקב"ה כדמפרש בסמוך יותר וע"כ יבקש להקב"ה בכל לב להכין לו צרכיו ולהצילו מחוזק ממנו: נ"א הקב"ה כו' יש להשיב כו' בריות חיות דורסים וכל חיה או בהמה כו' אינה דורסת ועוד לבהמה בשיניה א"כ הקב"ה כו' הטובים מנוס להושיע שם כדכתיב סלעים וגו' להודיע שהכל מן הקב"ה והאלקי' וגו' לכך שינה כו' מכל שתקיף ממנו. ר"ל למה ברא הקב"ה חי כגון זאב וארי וכיוצא בהם אוכלים חי בהמות וחיות כמו בריות כגון שממית אוכלים זבובים ותולעים כנ"ל ומשני כדי שלא כנ"ל לכך ברא כו' ואם יאמר כו' טורפים מדעתם יש להשיב כו' חיות דורסים וכל חיה כו' חי אינה דורסת מזה נראה שאינה דורסת אלא לאכול ולא מדעתם שהרי בשאינ' אוכלת חי אינה דורסת נמצא שברא הקב"ה חי אוכל חי ועוד מוכח כן מן לבהמה בשניה שאין לו טוחנת בלחי העליון ומכח זה לא תוכל לאכול רק עשבים שתבלעם שלמים כאיתא באורך בארבנאל שמיני וממילא אותן שנבראו בטוחנות בלחי העליון שתוכל לדרוס ולאכול ע"ד כן בראן א"כ הקב"ה גזר כן וכן לאדם וא"ת כו' לכך גזר לכל דבר כו' דהיינו לא לעכביש וכיוצא בה לבד אלא על כל החיות שיהא מורא כו' להושיע מכל שתקיף ממנו מכאן ואילך מתחיל סימן אחר: