פירוש קדמון על ספר חסידים/תסא
ספר חסידים תסא
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
וכל דבר כו' דוגמת ער ואונן דכתיב פן וגומר. ר"ל שיהודה לא היה רוצה ליתן לתמר שלה בנו משום שהיה נקוט לסי' שהיא קטלנית שכבר מתו שני בעליה נהי שיהודה היה חושש שמא הלכה כרבי דסבר דבתרי פעמים הוי חזקה ואנן ס"ל כרשב"ג דבתלתא פעמים הוי חזקה מ"מ ש"מ שעל כל פנים אם נעשה כעין זה ג' פעמים שיש סימן והעיקר דס"ל והלכה כשניהם כאיתא בתוס' יבמות ס"ד ע"ב לנשואין לכתחילה לשלישי לא תנשא כרבי ואם נשאת אמרינן הלכה כרשב"ג דדוקא בתלתא זמנא הוי חזקה ולא תצא ולענין זה נמי הלכה כרשב"ג שלא תנשא לרביעי דלרבי הוי קטלנית בשנים ולשלישי לא תינשא ומותרת לינשא לרביעי משום דרביעי לרבי כחמשה לרשב"ג ומפני זה נמי אם נשאת לרביעי לא תצא דלענין זה אמרינן הלכה כרבי וכעין זה ס"ל להרמב"ם בפרק כ"א הלכות איסורי ביאה ויתורץ מה שמקשי' עליו. וכתיב גן נעול וגומר מעין גנים פעמים שלש עם גבר אבל לחמישי אינו מזיק ר"ל דכתיב שני פעמים נעול ופעם אחד חתוה ובפעם רביעי כתיב סתם מעין גנים ולא כתיב לשון נעול ולא לשון חתום לומר לך ששלשה פעמים תהיה נעולה וחתומה לגבר אבל לא בפעם רביעית מפני שהוא סכנה לבעל שהיא הוי קטלנית ולהכי כתיב ג' לשונות גן גל מעין ובפעם רביעי כתיב מעין כדכתיב בפעם ג' לומר שהרביעי לא ישא אותה שהמעין או מזל המעין גורם ומפני זה יש לומר שלחמישי אינו מזיק שבפעם חמישי לא כתוב מעין אלא באר ומסיים מים חיים לרמז שבפעם חמישי אין מעין גורם אלא היא באר מים חיים ונקוט לשונו פעמים שלש עם גבר לשון צחות הפסוק ויש לומר מדלא כתיב פעמים שלש באדם וכתיב עם גבר לרמז נמי שהאשה תהיה שלש פעמים עם גבר ותנשא לו אבל לא בפעם רביעי אבל לחמישי אינו מזיק ר"ל להכי לא כתיב בפסוק שום רמז מה דינו אם תנשא לגבר חמישי גם לא הוי שתקו חכמים מלדבר מה דינו אלא משום דבאמת לחמישי אינו מזיק מהאי טעמא איתא בטור א"ה סימן ט' ואיש שמתו לו שתי נשיו אין צריך למנוע מלישא השלישית ע"ש בב"י וטעמא שנגזר על האשה שימיתו בעליה שלא יהא לה מי שיפרנסה ומזוני תלוי במזל משא"כ באיש עיין ב"י וב"ח טור הנ"ל: והכל בספר הכבוד ר"ל הספר נקרא ספר הכבוד משום שמתוכו נראה כבוד הספר והמחבר ושראוי לכבד הספר והמחבר אותו ולפי דברינו ליכא למיקשי מנ"ל להחסיד המחבר ס"ח זה דלחמישי אינו מזיק משום שהיה קשה ליה דהלא באמת ס"ל דחמיר סכנתא מאיסורא ובשלשה פעמים לכ"ע הוי קטלנית וא"כ למה באמת לא אמרו לרביעי לא ישא ואם נשאת תצא אלא ודאי אמרינן דלחמישי אינו מזיק לרשב"ג וכמו כן לרביעי לרבי וכיון דס"ל הלכה כשניהם אמרינן הלכה כמחמיר ולכתחלה לא ישא ובדיעבד אמרינן הלכה כמיקל ולא מהדרינן עובדא לכך לשלישי לא ישא כרבי ואם נשאת לא תצא כרשב"ג ולרביעי לא תנשא כרשב"ג ואם נשאת לא תצא כרבי דלפי סברתי לרביעי אינו מזיק ועיין תרומת הדשן שמביא ב"י בטור א"ה סימן ט' וטעמא דלרבי לרביעי ולרשב"ג לחמישי אינו מזיק משום דכשם שתלוי מזונות במזל כך תלוי חייה במזל ואם אותה אשה היה נשוי לאיש שמזלו הוא שיחיה שנים רבות לפי זה מתנגדים מזל אשה זאת ומזל האיש אהדדי לכך לא ישא אדם אשה כזאת שמא תנצח מזלה את מזלו וימות ולפעמים תנצח מזלו את מזל' ומאריכין ימים ומולידים בנים ובנות עיין ד"מ א"ע סי' ט' הנ"ל אבל מזל שנתקיים בדבר מן הדברים לא יכול לנצח מזל שלא נתקיים כלל לכך לרבי דס"ל דשני פעמים הוי חזקה ולשלישי לא תנשא לרביעי אינו מזיק אם מזלו הוא שיחיה שהרי לרביעי אין מתנגד מזלה ותוכל להיות שתתקיים מזלה בשלישי וכן לרשב"ג דס"ל דג' פעמים הוי חזקה ויש לקיים מזלה ברביעי אם תנשא לחמישי שמזלו שיחיה ימים רבים אינו מזיק כנ"ל לכך בפעם חמישי לא כתיב מעין אלא באר ומסיים מים חיים כלומר בפעם חמישי אין מעיין גורם אלא הוא באר של מים חיים ולא מזיק לחמישי שמזלו לחיים: