לדלג לתוכן

פירוש קדמון על ספר חסידים/שנו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ספר חסידים שנו
מפרשים: פירוש קדמון ברית עולם

מזמור כו'. נ"א משה רבינו אמרו ולמה שבמזמור שיר ליום השבת סופו להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו ולומר שמת משה בשבת והצדיק עליו את הדין לכך אומר במקום צדוק הדין לפי שמשה רבינו קצר כו' ובשבת מת וכן דוד לפיכך כו' ארוך השכר וצדקתך צדקתך וגומר שדקדקו כו' ודוד ולמה מתו משה ודוד בשבת משה נתן ה' ספרים ודוד ה' ספרים כו' שתיקן משמרות לקיים את התורה כדי לקיים ועשיתי לך וגו' שהמפטיר כו' ומברך מגן דוד ועמרם וישי מתו בעטיו של נחש כי מפני וגו' כגון בנו של ירבעם כו' ונותן חלקו כלם לו לכך הצדיק תחלת הפסוק וסופו ר"ל למה היה צריך להצדיק הדין עליו ואמר לכך אומר כו' קצר ימים מאבותיו בשבת מת וכתיב בתירה כי הוא חייך וגו' ובזכות התור' היה ראוי להאריך ימים כנ"ל בסי' הקידם לזה ובפרט בשבת שקורין בתורה שניתנה על ידו לא היה ראוי למות וכן דוד שקצר ימיו מאבותיו ויש לו זכות התורה ומת בשבת נמי קשה כמו במשה ומסיים לפיכך אומרי' צדקתך וגו' ותורתך אמת דהייני מה שכתוב כי היא חייך וגו' שבא להורות בעולם שכולו ארוך השכר כנ"ל בסי' הקודם לזה ואומרי' וצדקתך דהיינו וצדקתך אלהים עד מרום וגו' ואומרי' צדקתך כהררי אל וגו' שדקדק עם משה ודוד ואמר ולמה מתו משה ודוד בשבת דהיינו למה מת דוד בשבת כמו משה ומתרץ משה נתן ה' ספרים לכך מת בשבת ביום שקוראין התורה שניתן על ידו כנ"ל ודוד נמי ה' ספרים כו' שתיקן משמרות לקיים את התורה כדכתיב המה יסד דוד ושמואל הרואה באמונתם ועל ידי המשמרות קיים מה שכתיב בתורה תשמרו להקריב לי במועדו שיעמדו על קרבניה' בשעת הקרבה וע"י כן ניתקנו משמרות כדאיתא בתענית ומכח זה נתקיים בדוד ועשיתי לך שה וגו' כשם שאימרי' מגן אברהם כך אומרים מגן דוד משום שהמפטיר קירא בתירה ומפטיר בנביאים כעין מה שקורא בתורה וע"כ מברךמגן דוד שניתנה גם התורה ע"י ומפני זה מת דוד ג"כ בשבת שקוראים בתורה שנתנה גם ע"י דוד כדאמרינן במשה כנ"ל ואמרועמרם וישי מתו בעטיו של נחש וכשם שמיתת אבותיהם בשוה כך מיתתן שוה למית שניהם בשבת ואמר והיכא אמרינן שמיתת משה ודוד היה משום שהקב"ה דקדק עמהם הלא כתיב כי מפני וגו' וקאמר דפסוק זה קאי על בנו של ירבעם שלא היה לו שום חטא רק שמת מפני הרעה שעשה ירבעם אבל משה ודוד מתו מטעם הנ"ל ואמר בשביל שמת בנו של ירבעם ונאבד מן העה"ז מכח חטאיו ע"כ לעה"ב נותן חלקו כלם של ירבעם לו לבנו ואמר לכך הצריך תחלת הפסוק וסופו דהיינו הפסוק מתחיל הצדיק אבד וגו' וסופו נאסף הצדיק לומר הצדיק שהיה צדיק מתחלתו ועד סופו ולא נמצא בו שום חטא כגון בנו של ירבעם נאסף מפני הרעה שעשה אביו: