פירוש קדמון על ספר חסידים/רכד
ספר חסידים רכד
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים עליונים כו'. קשה ליה למה לא אמר בחד בבא מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ולגבי עבדו אמר דבר ובמלאכיו אמר ועצת ולשון מקים משמע מיד הוא מקים ומלת ישלים משמעו לשון עתיד ולמה לא אמר משלים שמשמעו מיד משלים ומתרץ ואמר עליונים מסכימים לדעת תחתונים ולכך אמר מקים דבר עבדו דהיינו כשהצדיק שנקרא עבדו אומר מפיו דבר ברור הוא שיסכימו עליונים שהן מלאכיו והוי הדבר מוסכם מעליונים ותחתונים וע"כ מיד הוא מקים אבל כשעליונים יועצים ואומרים לפני הקב"ה לכך וכך ראוים ואין הקב"ה מקים מיד אלו אמר המתינו עד שהצדיקים כו' ולכך אמר ועצת מלאכיו ישלים לשון עתיד וזהו שמסיים וכתב ולכך כו' אלא חפץ שיסכימו עליונים ותחתונים למדת משפטיו והלא לא מצינו שאמרו עליונים דבר בענין זה להסכים לאמורא אלא מפני שודאי יסכימו עליונים לתחתונים כיון שאמר אמורא דבר זה בודאי הוא מוסכם גם מעליונים: שנא' למען וגו' ר"ל מכח כפל לשון צדק תזכה משמע תצדק בתחתונים וממילא תזכה בשופטיך בעליונים כיון שבודאי יסכימו עליונים לתחתוני' ומביא עוד ראיה מפסוק אמת מארץ תצמח דהיינו שאומרים הצדיקים שדן דין אמת ובודאי צדק משמים נשקף שאומרים העליונים שדין הוא צדק ומסכימים לתחתונים כנ"ל. נ"א משמים נשקף על מדה פורענות כו' ועל מדה טובה כו' ואומרים בפיהם למען תצדק בדברך. ר"ל שאומרים בפיהם שתצדק בדברך אלא שנקיט לשון הפסוק למען וגומר אמר אליהו רבש"ע כו' לדעתינו: נ"א וכשאדם צדיק כו' שמכוין לדעת העליונים כשנפטר לעולמו כו' שכוון לדעתן שנאמר חסד ואמת נפגשו צדק ושלים נשקו. ור"ל כשהצדיק עושה למטה חסד ואמת שדן דין כו' כנ"ל אז צדק ושלום דהיינו מדת הדין של ממעלה נושקים אותן שכיון לדעתן: וכל האומר דבר שמועה כו' ומליצים טובה עליו ר"ל כשם שמדת הדין של מעלה נושקים אותן צדיקים שכיון לדעתן כך הצדיקים מתפללים שם ומליצים טובה על מי שאומר שמועה מפיהם ומסכים לדעתן כשישראל עושים כו' הוא כמו ד"א על הפסוק חסד ואמת וגו' שקאי חסד ואמת נפגשו על כל ישראל דהיינו כשישראל עושין רצונו של מקום אז צדק ושלום נשקו גורמי' שבעלי דינים של מעלה מנשקים זה את זה ויש שלום בפמליא של מעלה וזה שנאמר יעשה שלום ורישא דקרא או יחזיק במעוזי שלום ר"ל אם מחזיקי' בתורה שנקרא עוז יעשה שלום בפמליא של מעלה וכן איתא בתרגום אם יתקפון בפתגמי אורייתא: