פירוש קדמון על ספר חסידים/קנו
ספר חסידים קנו
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
ואם תראה שלשה ולמעלה שהרי נתחתנו כו'. ר"ל אע"פ שהמשפחה שנתחתנו בהם הם יראי שמים וחסידים ודינו להתחתן עמהם אבל אין דינם של אותו משפחה להיות עמהם תלמידי חכמים כי אחי אמם עמי הארצים ואמרו חכמים כו' לכך בניהם עמי הארצים. כיוצא בו ליראי אלהים וחסידים שנאמר והחוט וגו' ואם תראה כו'. ר"ל שהפסוק והחוט וגו' נאמר ג"כ על יראי שמים וחסידים כדמפרש בסמוך ואם תראה שפוסק מדור רביעי שהוא במהרה ינתק. בידוע כו' כגון שאינו ירא שמים וחסיד כו'. ר"ל כיון שאינו ירא שמים וחסיד אע"פ שדינם להיות עמהם ת"ח אין דינם להתחתן ולפיכך אותו הדור כך. לפיכך יתחנן כו' כי על שלשתם כו'. ר"ל מאחר שעל שלשתם נאמר הפסוק והחוט וגו' לפיכך יתחנן על ג' דורות על שלשתם ואחר כך יקוים בו בשלשתם הפסוק והחוט וגו'. כי שלש כו'. ר"ל מנא לן דעל שלשתם נאמר הפסוק והחוט וגו' כי שלש תיבות שוות בגימ' תרי"א ע"כ סברא לומר דעל שלשתם נאמר הפסוק כי שקולים הם ויבואו שלשתם והי מהם מפקת: נ"א כי שוקלים יראה בתורה וג"ח וכתיב ביראה ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עושיהם. הרי היראה קדמה: וכתיב מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וכתיב מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו' ללכת בכל דרכיו ולאהבה וגו'. לא נאמר לכל עושים אלא לכל עושיהם היראה שכל טוב לכל עושיהם למען תשכילו בכל אשר תעשון ור"ל מנא לן דשלשתם שקולים הם דלמא אינו שוה לתורה אלא לג"ח שהוא ג"כ אחד מרגלים שהעולם עומד עליו כמו התורה אבל היראה אינו שוה לתורה בזה והשיב ע"ז כי שוקלים כו' אע"פ שאינה שוה לתורה בענין זה שהרי כתיב ביראה ראשית חכמה וגו' הרי היראה קדמה לחכמה שהיא התורה ועוד מעלות יתרות יש ביראה שהרי כתיב מי יתן וגו' וכתיב מה ה' וגו' מה שלא כתיב על התורה ועוד מעלה יש ביראה שלא נאמר לכל עושים שמשמע שקאי על בני אדם דווקא שעושים כך אלא לכל עושיהם היראה שכל טוב לכל עושיהם למען תשכילו בכל אשר תעשון נקוט לשון צחות לשון הפסוק ור"ל היראה היא ג"כ שכל טוב לכל המעשים אשר יעשה האדם ולפ"ז בודאי היראה שקול כתורה: