פירוש קדמון על ספר חסידים/פו
ספר חסידים פו
מפרשים: פירוש קדמון • ברית עולם
כללה של חכמה שתיקה. ר"ל כלל כולה של חכמה אינו אלא שתיקה לכך אמרו סייג לחכמה שתיקה ולא אמרו שתיקה סייג לחכמה כמו באינך לפי שבשארי דרך משל מעשרו' סייג לעושר יש נמי שאר דברי' סייג לעושר לאפוקי לחכמה אינו סייג אלא שתיקה: מלה בסלע כו' ר"ל למה באמת כללה של חכמה שתיקה לפי שמלה בסלע שתיקות' בתרין דהיינו שאם עומד בדין לפני המלך וגזר המלך שלא ידבר שום דבר וצריך להשתדל ולהוציא סלע שיתן לו המלך רשות לדבר דבר לפ"ז אם גזר המלך שידבר בענין משפטו לפני המלך והוא צריך שני סלעי' להוציא שלא ידבר יוציא שני סלעי' כדי שלא ידבר משום כשאני מדבר כו' וכשאיני מדבר כו' ומפני מה כן הוא ומפרש דבריו עד שלא דברתי כו' אבל כו' אז הדבור מושל בי שיכול להיות שמכח דבריו יחויב בדין לפני המלך ונמצא שהדבור מושל בו להתחייב ומפני זה מתחרט כשמדבר ואינו מתחרט כשאינו מדבר ושליט ומושל על דבר מצינו למידי' שיוצא שתי סלעים שלא ידבר שמא ידבר דבר שאינו הגון לו וימשל הדבר עליו כנ"ל מפני זה נמי כללה של חכמה שתיקה שאם ישתוק ולא ידבר בוודאי לא יוציא מפיו דבר שאינו הגון או של שטות לאפוקי אם ידבר לפעמי' אפי' חכם אינו נזהר בלשונו וידבר דברי שטות ושאינו הגון לדבר וזהו הטעם מה שאיתא בירושלמי בערבי פסחים תני ר"ח יפה שתיקה לחכמים ק"ו לטפשים וכן שלמה אמר גם אויל מחריש חכם יחשב אין צריך לומר חכם מחריש וה"פ מדקאמר שלמה מלת גם משמע דה"ק לא מבעיא חכם מחריש שחכם יחשב אלא אפילו אויל ג"כ חכם יחשב אם הוא מחריש וא"כ נשמע מדברי שלמה שגם חכם צריך להחריש משום שכללה של חכמה שתיקה כנ"ל: