ביאור:פחם
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
פחם = חום גבוה
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
בימינו, פֶחַם הוא חומר דלק שחור מוצק, ועל-שמו קרוי גם היסוד "פחמן".
אולם בלשון המקרא, לפי חלק מהפירושים, פחם הוא חום גבוה:
- (משלי כו כא): "פחם לגחלים, ועצים לאש, ואיש מדיינים לחרחר ריב": פחם הוא דבר שגורם לגחלים לבעור, כמו שעצים גורמים לאש לבעור. אם כך, פחם הוא חום כמו של אש; כך פירש מלבי"ם וכנראה גם רש"י ( פירוט ).
- (ישעיהו מד יב): "חרש ברזל מעצד, ופעל בפחם, ובמקבות ייצרהו; ויפעלהו בזרוע כוחו...", (ישעיהו נד טז): "הנה אנוכי בראתי חרש נופח באש פחם, ומוציא כלי למעשהו; ואנוכי בראתי משחית לחבל"- חרש ברזל, אומן המייצר פסלים וכלים מברזל, לא חייב לעבוד דווקא עם חומר-דלק שחור מוצק, ישנם חומרי דלק אחרים; מסתבר יותר שהכוונה, שהחרש פועל בחום גבוה ופועל באש חמה על הברזל, כדי לכופף ולהמיס אותו וליצור את הפסל או הכלי.
ויש אומרים שגם המילה פחים:
- (תהלים יא ו): "ימטר על רשעים פחים, אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם"- אין הכוונה שה' זורק על רשעים פחי-זבל (למרות שזה בהחלט מגיע להם), אלא שהוא ממטיר עליהם חום גבוה, אש וגפרית.
- (משלי כב ה): "צנים פחים בדרך עקש, שומר נפשו ירחק מהם"- לפי חז"ל, פחים = חום, צִנִּים = צנינות = קור ( פירושים נוספים ).
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-17.
תגובות
[עריכה]
מאת: דינה
פחם זה גם שליט, מושל. כתוב שנחמיה היה "פֶחַם בארץ יהודה" (נחמיה פרק ה' פסוק י"ד). כאן פחם הוא נוסח אחר למילה "פחה" - שליט
אראל: נראה לי ש"פחם" זה "הפחה שלהם".
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:פחם - חום גבוה
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/pxm