עשר צחצחות/תולדות יצחק
פתיחתא[עריכה]
אמר ישראל בלאאמו"ר הרב הגדול הצדיק המפורסם. חסידא ופרישא. נהורא קדישא. ענוותן כהלל. אין גומרין עליו ההלל כקש"ת מו"ה יצחק שמחה זצללה"ה. אקיים נא כיבוד אב ואספרה פה לאחי קצות דרכי כ"ק אבא מארי להיות למזכרת. לעד למשמרת. מיד ולדורות. זיע"א. ובדרך כלל אומר כי האיש הלזה הי' בו ממדות אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב איתני עמודי עולם. כלומר הרבה גמילות חסדים מדתו של אברהם. הסתכן בעבודה מדתו של יצחק. עסק בתורה מדתו של יעקב. כל המדות היקרות ונשגבות כאלה. הן התאחדו כולם לאות בצדיק זה כאשר אבאר:
תורה[עריכה]
ידוע כי למד כמה שנים עם ישיבה. והעמיד תלמידים הרבה יראי ה' וגדולי חקרי לב. ומהם (א) כבוד דודי אחי אמי הגאון הגדול הצדיק מו"ה חיים מאיר זאב הארטמאן ז"ל אשר מילא אח"כ מקום אביו [אבי אמי מורתי הצנועה וחסידה מרת ברכה לאנא לאה נ"ע] ה"ה הגאוה"צ קדישא ופרישא מו"ה בנימין ז"ל בשבתו על כסא קדשו אבד"ק שאמלויא והגליל במדינת הגר אשר זה דודי הרחמ"ז חתום ג"כ בהפסק של הע"ב רבנים גאוני ישראל נגד המתחדשים[1]. וגם מוזכר בשו"ת ד"ח למרן הגאוה"ק מצאנז מהדו"ת חאו"ח (סי' כ"ט ל). ובשו"ת דרך יבחר להגה"צ ר' חיים בצלאל פאנעט זצ"ל (בדף צ' ע"א) נדפס מה שנשא הספד וקינה על זה דודי וכותב עליו בזה"ל כך אני אומר על הגאון רחמ"ז זצ"ל יגע בל"ב שנים כתלמיד ותיק במאה שנים עיי"ש בארוכה. (ב) כבוד אחיו זה דודי הרב הגדול חריף עצום החסיד מו"ה אהרן יהודה זצ"ל. (ג) ואחיהם זה דודי החריף חכם עדיף מו"ה צבי אלימלך הארטמאן נ"י בק' דעעש. (ד) הרב הגאון המפורסם מו"ה ישכר בער שליט"א הכעת אבד"ק ערדיסאנזארץ. (ה) הרב החריף מו"ה יונתן בנימין כהנא מק' קלויזענבורג כעת באה"ק. (ו) הרב החסיד מו"ה נתן חיים מדעברעצין זצ"ל ומ"כ באה"ק. ועוד רבים וכן שלימים אשר למדו תורה מפיו. ולא ידעתי לפורטם. וכל חיותו הי' להגות בתורת ה'. ואף כאשר נסע עלי דרך כ"פ החזיק בידו בעת הקור על העגלה הפתוחה הגמרא או הזוה"ק ועסק בלימודו. וכתב הרבה חידושים על הש"ס בימי חורפו ואף לעת זקנתו. ומהם נאבדו. ומהם נשארו באה"ק עיה"ק צפת אשר שם מ"כ. כי לשפלות רוחו מעולם לא השגיח עליהם לסדרם בדרך מחבר. וידעתי כי בנעוריו הי' לו תלמיד אחד מלבוב והעתיק לעצמו חידושי רבו על התורה הוא חיבור שישנו תחת ידי בכי"ק. ואחרי חזרתו ללבוב הראה האור לפני תלמידי חכמים ומדפיסים בלבוב ורצו להדפיסו בחנם כי ראו את האור כי טוב. והודיע מזה התלמיד ההוא לרבו כ"ק אאמו"ר ז"ל. ולא רצה לגודל ענותנותו. אשר סיפר לי בעצמו כי אף כאשר עשן הלולקע ציבעך באותן השנים לצורך בריאת גופו החביא א"ע מבני אדם שהי' נחשב בעניו ליוהרא. ואם יזכני השי"ת בחיים חיותי. אני רוצה בעזה"י לסדר חיבורו עה"ת ולהדפיסו. ולע"ע אני מעוכב מחמת הכת"י עה"ת המונח באה"ק שרצוני לסדר הכל ביחד ויש לע"ע מניעות לפני להשיגו משם. ונדפס ממני בשמו מאמר נחמד בספרי עטרת יעקב וישראל במאמרי הליקוטים (דף מ"ז ב') במס' ברכות (דף ה' ע"א) עיי"ש ודפח"ח:
עבודה[עריכה]
צדיק זה כמה שנים רצופים ועוד בהיותו דר בניגרלעשט[2] תבר גזיזא דברדא וטבל. וקם בחצות ליל ולמד אז תורה מתוך דוחק וצמצום מאד. ואף עד סוף ימיו לא פסק מלקום באשמורת. וכמעט לא עבר עליו חצות לילה בשינה. ובתפלתו האיר לכל בני הגליל. אם אבן הוא נימוח. ובפרט בעמדו לפני התיבה בימ"נ. ובזכרוני בנעורי כ"פ במנחה בשבת בעמדו לפני התיבה זלגו עיני דמעה בהתבונני בגודל דביקותו במתיקות נפלא. וכ"פ בימי החול בהתבונני עליו בביתו בעת תפלתו עמדתי משתומם על קדושת עבודתו אשר עד הנה נשארו ניצוצי דרכו בקודש מלהיבים בלב כמה וכמה אנשי העיר והגליל. וכמה שנים לפני פטירת אמי מורתי נ"ע [שהי' אז אבי מורי בן נ"ט שנים] הנה התנהג בפרישות לגמרי. וכאשר דברתי עמו אחרי פטירתה מנשואין בזווג שני שלא ישאר לבדו בביתו כי אנכי הייתי אז רב בגאליציא ולא הי' אתו שום זרע אחר כי בן יחיד הייתי. הנה התחיל לבכות מאד באמרו אלי הן ידעת בני כמה שנים שהייתי פרוש מאמך ע"ה אשר זאת הי' אפשר רק בזווג ראשון שתקבל באהבה ורצון ושמחה כל הנהגותי ועתה אוכרח מחדש להתחיל אלף בית. ע"כ ראה בני לחפוש בעדי אשה באה בשנים ויראת ה' בכל לבבה אשר יהי' באפשר להתנות עמה כי לא אחייב א"ע בעונתה רק פ"א בחודש דיים. וככה התנהג בקדושה בכל עניניו. ובזכרוני כי כאשר לעתים רחוקים הוכרח ללכת לפני השרים שופטי המדינה ושופטי העיר (כי הי' אאמו"ר אחד משופטי השוואהרגעריכט) ונגע כ"פ הענין לטובת ישראל. והוכרח ללבוש באותה שעה בגד צמר הנה הי' כל אותו היום במרירות ועצבון רוח באמרו כי הוכרח ללבוש בגדי עשו [עיין שו"ת השיב משה או"ח סי' ז' וחת"ס או"ח ט"ו וט"ז] והא לך העתקה אות באות ממכתב שכתב אליו הגאוה"ק מופה"ד מו"ה פייש מטאהש זצללה"ה בארץ הגר. וזה לשונו. בע"ה. ד' בשבת ער"ח שבט תרל"ב לפ"ק טאהש יע"א. חיים וברכה למשמרת שלום לכבוד ידיד ה' וידיד נפשי ה"ה הרב חסיד מפורסם הירא את השם בכל לבבו פאר הזמן מו"ה יצחק שמחה נ"י. מה מאד שמחתי בקראי את מכתבו היקר והנעים וכו' שניתי ושלשתי לעיין בו. וב"ה שמצאתי בו את שאהבה נפשי. ועוד מימי קדם נודע לי מטהור לבבו. ומאש תמיד אשר תוקד בקרבו מאת חסידי אנשי אשוואר יע"א נ"ע. וברוך המקום אשר לא עזב חסדו מעמו. ויגיעתו ומסירת נפשו עשה פרי למעלה וכו' ה' הטוב יזכהו לראות נחת בבנו יחידו המופלא הפלא ופלא המפורסם בישראל לשבח בכל מיני מעלות וכו' וכו' דברי אהובו באמת פייש סג"ל עכ"ל. והנה הרה"ק הנ"ל הכיר את אאמו"ר מנעוריו מעת נתגדל אבא מארי בק' אשוואר בין הצדיקים דשם אשר חותני זקיני הגאוה"ק מראזלא זצ"ל קראו אש. ואור. כולם היו מקובלים וקדושי עליון. כולם התפללו בטלית בליל שבת ומשם הורגל כן גם אבא מארי קדישא מנעוריו עד יום מותו להתפלל בטלית בליל שבת אף אם לא הי' עובר לפני התיבה. וכתב לי ידי"נ הגאון מו"ה ישכר בער שליט"א האבד"ק ערדאסענזארץ וזה"ל אני הגבר שמשתי מר אביו הרב הצדיק מו"ה יצחק שמחה זללה"ה בביתו כמו ארבעה שנים וכבן הייתי לו בק' שאמשאן הסמוך לדעברעצין וכו' ובעני ראיתי גודל קדושתו ופרישתו אשר נתקיים בו ממש אדם כי ימות באהל. וחוץ ממה שלא פסק פומיה מגירסא עם תלמידים יומם ולילה בטהרה. עוד זאת תפלתו הי' בדביקות גדול ושאגת ארי. ובימי נוראים התפלל הכל בעצמו לפני התיבה בדביקות כזה וקול רעש גדול עד שנתעוררו בתשובה כל הלבבות ולאחר שבא למדינה זו פתאום נעשה עשיר גדול כמעט חוץ לטבע. ובנה לו בק' לאפאש בית המדרש והי' ביתו בית ועד לחכמים והיו מיוחד לו לתורה ולתפלה בציבור. ועשה צדקה וגמ"ח הרבה מאד כידוע שם ולעת זקנתו נסע לאה"ק ושם מ"כ עכ"ל:
גמילות חסדים[עריכה]
חסיד זה ידוע היות לכל אנשי הגליל כי ידו היתה פתוחה להלוות גמ"ח על כמה ירחים כמה מאות ואלפים רו"כ אשר התפרנסו עי"ז כו"כ ברואים. ובענין צדקה והכנסת אורחים הי' מופלא מאד אשר כמעט לא פסקו אורחים מעל שלחנו יומם ולילה. ומהרבה פרסאות מרחוק ידעו הנוסעים על המדינה כי בלאפאש שם ינוחו יגיעי כח. שמה יתאכסנו בבית אבא בכבוד. וכמה ת"ח התעכבו כמה שבועות רצופים במטה שלחן כסא מנורה. וכל מחסורם. ולכל או"א פזר נתן נדבות הגונות. ולאה"ק שלח בכל שנה הרבה מאות רו"כ. וגם הי' גבאי דאה"ק בגליל שלו. ונהג תמיד להפריש מעשר מכל הכנסותיו. אבל בכל שנה היתה קופת המעשר בעל חוב שפזר הרבה יותר ויותר אף כי רכושו הי' רב מאד באותן השנים. וזכורני פ"א התעקש אורח א' בנש"ק בעת נתן לו אבי נדבה הגונה והאורח התעקש שרוצה דוקא בכפלים כחשבון הזה ולא רצה ליקח מה שנתן לו. ונסע מביתו. והנה תיכף צוה אבי מורי לרתום מרכבתו ושלח אחריו אותי ואחד מחברי עם הסך שחפץ האורח למלאות רצון הנצרך אליו:
קדושים הרבה זכה לשאוב ממימיהם. ומאשר עוד בזכרוני הרה"ק מהר"י מרוזין. הרה"ק מהר"ש מבעלזא. הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן הרה"ק רצ"א מדינוב. הה"ק רצ"ה מרימינאב הה"ק ר' יודא צבי מראזלא הרה"ק ר' יוסף מקאזיווע. הה"ק מהעליטש. ואח"כ מרן הגה"ק מהר"ח ה"ש מצאנז ומורנו הרה"ק מוהרי"א מזידיטשוב. ומורנו הרה"ק מוהרי"א מקומרנא. והרה"ק מוהרא"י מסאדיגורא. והרה"ק מוהרמ"מ מוויזניצא. והרה"ק רצ"ה מליסקא זכר כולם לברכה. ובנעוריו חלה פ"א בחולי חזק ל"ע. ונשמע הקול כי הק' רצ"א מדינוב בא על שבת למונקאטש. ובני חברתו של אבא מארי לא רצו לקחתו עמם בהיותו על ערס דוי. ויהי בנסעם המה. הנה גירר הוא א"ע בחליו מעל מטתו ולקח עמו ערל אחד לישא חפציו והלך ברגליו. וברדת מההר עלי דרך בין החול הכבד דשם בתוקף חום השמש וחום המחלה ולא יכול עוד ללכת וגלגל א"ע מההר. והערל בכה מרחמנותו עליו עד שהגיע סמוך לאשוואר. ואז שלח את הערל להעיר להודיע. ולקחו עבורו עגלה. והובילוהו למונקאטש על שבת. כל כך בערה בו אש קדוש. אגב לא אמנע לרשום מה שסיפר כ"ק אבא מארי זצ"ל שכאשר הי' אצל מחו' הגאוה"ק האלקי מהר"ש מבעלזא זצ"ל. ואז נעדרו ממנו כמה ילדים קטנים ר"ל. וגם הי' בדחקות גדול בפרנסתו והרים הרה"ק מהר"ש גבות עיניו בידו הקדושה. והביט כ"פ על אבי זצ"ל מראשו ועד רגליו וענה ואמר לו בזה"ל יאָ יאָ איהר וועט האבין הצלחה און וועט האבין אקינד וואס וועט יאָ לעבין. נור איך האב זייער מורא פאר קנאה. איךְ האב זייער מורא פאר קנאה ווארין אויף אזא מענש איז מען זיך זייער מקנא עכל"ק. וידוע הדבר לכל אנשי עיר מולדתי כי עוד בילדותי שמענו הנהו פתגמין נפקין מפומי' דמר אבא זצ"ל במסל"ת בשם הרה"ק ז"ל אשר צפה אז ברוח קדשו את העתיד אחר כו"כ שנים. ואנכי נולדתי בקרוב אחרי הזמן שהי' אבי מורי בבעלזא כשבעה ירחים לפני פטירת הרה"ק מהר"ש שנפטר כ"ז אלול תרט"ו ואנכי נולדתי באותה שנה תרט"ו כ"ח שבט ונשארתי בחיים מכל ילדיו ע"ה. אבל תה"ל נתקיימו בי דברי הקדוש הנ"ל ודי לחכימין ברמיזא:
 |
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה. דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים. |
שמש ההצלחה כאשר זרחה עליו בעת ברכו ה' בהון ועושר בביתו בהיותי עוד תינוק יונק הי' בדרך נס שלא בדרך הטבע. כי בעיר מ' לאפאש דר אז גביר אחד ורצה לעקור מושבו לעיר וואשערהעלי. ורצה למסור החנות עם הסחורה מהרבה אלפים ולא נתן אוֹמן לשום אדם רק נסע לכפר
- ^ הגה"ה והנה מכ"ק אא"ז הרה"צ ר' בנימין הנז' ידענו שלפני פטירתו קרא לפניו בנו הגאון רחמ"ז הנ"ל ואמר לו בזה"ל מיין קינד קום אהער וועל דיר זאגין ווער דוא ביסט און ווער אלע מיינע זוהן זענין ואמר אז על בנו הוא דודי הרב ר' אהרן יהודא זצ"ל שהוא נשמת ר' נחוניא בן הקנה. ואמנם נשמת יתר בניו לא רצה דודי הגאון רחמ"ז לגלות מה שהגיד לו אביו מטעם כמוס עמדו. ואגב ארשום פה יארצייטין שלהם. זקיני הגה"ק ר' בנימין הנזכר מ"כ ק' שאמלויא ויא"צ שלו ג' אלול. מחברתו אמי זקנתי הרבנית מרת רבקה נ"ע מ"כ ק' דעעש ויא"צ שלה ד' אייר תרמ"ט. דודי בנו הג"מ חמ"ז הנז' נ"ע מ"כ ק' שאמלויא ויא"צ שלו י"ג אלול תזכ"ר לפ"ק. דודי הרב מו"ה אהרן יהודא יא"צ שלו ט"ו טבת תרנ"ו ומ"כ ק' מ' לאפאש. ואחותם היא אמי מורתי נ"ע מ"כ ג"כ ק' מאדיאר לאפאש ויא"צ שלה ר"ח מנחם תנצב"ה תרמ"א לפ"ק והלולא דמר אבא יבא בסוף הפתיחא:
- ^ הגה"ה ברם זכור לטוב אותו צדיק תמים הגביר המפורסם בצדקתו. ויראתו ותמימתו מו"ה צבי בן זעלדא הכהן נ"ע אשר הגאוה"ק ר"מ טייטלבוים מאיהעל זצוק"ל קרא אותו לס"ת בשם מורנו הנהוג שם רק לגדולי ערך ות"ח. והן בהיות משכן אבא מארי קדישא בכפר ניגרלעשט מקום תחנותו של הגביר הנ"ל. הנה הי' כל הספקתו ממה שהגביר החזיקו שיעסוק בתורתו ועבודתו. תנצב"ה: