עשרה פרקים לרמח"ל - מוגה ומנוקד/פרק א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א[עריכה]

עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם, הָיָה הוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד, רָצָה וְצִמְצֵם אוֹרוֹ לִבְרֹא כָּל הַבְּרִיּוֹת, נָתַן לָהֶם מָקוֹם. אֵין לְךָ דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, נִמְצָא הַמָּקוֹם שָׁוֶה לְכֻלָּם. וְהָאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא מַקִּיפוֹ לְכָל צַד, וְקַו יוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְצַד אֶחָד, בּוֹקֵעַ וְנִכְנַס, וְעוֹשֶׂה כָּל הַמַּדְרֵגוֹת.
עֶשֶׂר מַדְרֵגוֹת הֵן, מִדָּתָם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף. עֲשָׂרָה עִגּוּלִים, וְיוֹשְׁרָן בְּאֶמְצָעָן, שֶׁבָּהֶן מִדּוֹתָיו שֶׁל מָקוֹם, חֶסֶד דִּין רַחֲמִים, מְנַהֵג כָּל בְּרִיּוֹתָיו בְּמִשְׁפָּט, מַשְׂכִּיר וּמַעֲנִישׁ, וּמַחֲזִיר כָּל רָעָה לְטוֹבָה, וּמֵבִיא בְּרִיּוֹתָיו לִרְצוֹנוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱ־לֹהִים.
כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו, וְאוֹמֵר: ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

ב[עריכה]

עֶשֶׂר סְפִירוֹת פְּנִימִיּוֹת וְחִיצוֹנִיּוּת, דִּמְיוֹנָם כְּמַרְאֵה אָדָם. הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכֻלָּם - אָדָם קַדְמוֹן, וּמִמַּה שֶּׁנִּגְבַּל בִּפְנִים, יוֹצְאִים אַרְבַּע חוּשִׁים חֵלֶק מִמֶּנּוּ: רְאִיָּה, שְׁמִיעָה, רֵיחַ, דִּבּוּר.

ג[עריכה]

ד' אוֹתִיּוֹת הֲוָיָ"ה ב"ה, ד' מִלּוּאִים: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. טְעָמִים, נְקֻדּוֹת, תָּגִין, אוֹתִיּוֹת. נִכְלָלִים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ.
ע"ב בַּגֻּלְגֹּלֶת, וַעֲנָפָיו נֶעֱלָמִים, מִן הַשְׂעָרוֹת שֶׁל הָרֹאשׁ הֵם יוֹצְאִים.
יָצָא ס"ג מִן הָאָזְנַיִם וּלְמַטָּה, טְעָמִים שֶׁלּוֹ ג' מִינִים: עֶלְיוֹנִים, תַּחְתּוֹנִים, אֶמְצָעִים. עֶלְיוֹנִים בָּאָזְנַיִם, אֶמְצָעִים בַּחֹטֶם, תַּחְתּוֹנִים בַּפֶּה.
יָצְאוּ עֶלְיוֹנִים מִן הָאָזְנַיִם, עֲשָׂרָה מֵהַיָּמִין, וַעֲשָׂרָה מֵהַשְּׂמֹאל, אֵלּוּ פְּנִימִים וְאֵלּוּ מַקִּיפִים לְגַבֵּיהֶם, כְּלוּלִים בְּה' אַחַת שֶׁצּוּרָתָהּ ד"ו. עַד הֵיכָן הֵם יוֹרְדִין, עַד כְּנֶגֶד שִׁבֹּלֶת הַזָּקָן.
יָצְאוּ אֶמְצָעִים מִן הַחֹטֶם, עֲשָׂרָה מִיָּמִין, וַעֲשָׂרָה מִשְּׂמֹאל, אֵלּוּ פְּנִימִים, וְאֵלּוּ מַקִּיפִים לְגַבֵּיהֶם. וַהֲרֵי נִתְקָרְבוּ זֶה לְגַבֵּי זֶה, וְנִתְגַּלְּתָה ו' שֶׁל ה' בְּשִׁשָּׁה אַלְפִין. יוֹצְאִים וְיוֹרְדִין עַד הֶחָזֶה.
יָצְאוּ הַתַּחְתּוֹנִים מִן הַפֶּה, י' פְּנִימִים וְי' מַקִּיפִים, וְנִתְגַּלְּתָה הַד' שֶׁבַּה' בְּד' אַלְפִין, שְׁנַיִם יוי, וּשְׁנַיִם יוד, מִב' אָזְנַיִם וּמִב' נְחִירַיִם, ב' הֲבָלִים בִּימִינוֹ שֶׁל הַפֶּה, וּשְׁנֵי דִּבּוּרִים בִּשְּׂמֹאלוֹ, נִשְׁרָשִׁים בְּב' לְחָיַיִם - עֶלְיוֹן וְתַחְתּוֹן. יוֹצְאִין וְיוֹרְדִין עַד הַטַּבּוּר.

ד[עריכה]

יָצְאוּ רִאשׁוֹנָה, מַלְכוּת בַּתְּחִלָּה, וְז"א אַחֲרֶיהָ, וְכֵן כֻּלָּם. וְכֹחַ הַכְּלִי בָּלוּעַ בָּהֶם. הַדַּק שֶׁבָּהֶם חָזַר וְנִכְנַס, כֶּתֶר בַּתְּחִלָּה וְכֻלָּם אַחֲרָיו. נִתְעַבָּה הַנִּשְׁאָר, וְנַעֲשָׂה כְּלִי מִנִּיצוֹצוֹת שֶׁנָּפְלוּ בּוֹ מֵהַכָּאַת אוֹר חֲזָרָתוֹ שֶׁל עֶלְיוֹן וּרְשִׁימוּ שֶׁל תַּחְתּוֹן.
בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ כֻּלָּם נְפָשׁוֹת, הִרְוִיחוּ זֶה מִזֶּה בִּיצִיאָתָם וְכֵן בַּחֲזָרָתָם, כָּל אֶחָד כָּרָאוּי לוֹ, עַד מַקִּיף שֵׁנִי. נִשְׁאַר הַכֶּתֶר בְּפֶה דְּא"ק, וּשְׁאָר הַתִּשְׁעָה יָצְאוּ, עַד שֶׁנִּמְצֵאת מַלְכוּת כְּלִי בְּלִי אוֹר.
כָּל הַכֵּלִים כְּלִי אֶחָד, אֶלָּא שֶׁעֲשָׂרָה שְׁנָתוֹת יֵשׁ לוֹ, זֶה עֲקֻדִּים.