עשרה מאמרות מאמר חקור דין ג ג
או יפורש מאמר האזינו השמים. כפי מעלת האומרו, שכל נברא בעליונים ובתחתונים לא דמה אלא ביופיו, כי אפילו בחייו היה מאחז פני כסא במה שלמעלה הימנו, ואמר כן לפי שרוח בני אדם העולה היא למעלה הוא לקבל שכר, ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ שאינה מבעלי הגמול וחוזרת ליסודה, והאיש משה ענו מאד לא היה מצפה לתשלום גמול ולא עבד את המקום על מנת כך, ולא עוד אלא שמעט הכתוב בתאר עצמו ועשה לו וא"ו קטיעא הניתן לידרש עני מאד, כי לא היה חושב עצמו למאומה, לפיכך אמר כל מקום שנפשי הולכת תהא מונחת פה, כי לכל פינות אשר יפנה רצון שוכני סנה, עצתו תקום וחפצו ישלים. אמנם הסכימה דעת עליון לדעת משה רבינו ע"ה בכתיבת הוא"ו זעירא שאמרנו, לפי שאין עולמו מקומו כי קטון מהכיל מתן שכרו, עליו נאמר מתוקה שנת העובד. ראשי תיבות מש"ה, שגם בקבר הוא לעולם דובב שפתי ישנים אם מעט ואם הרבה יאכל, שאינו מחזיק טובה לעצמו ותלה בזכות אחרים, והשבע לעשיר כמו חזקיהו שהיה עשיר בתורה ובמצות אבל היה משביע עצמו ותולה בזכותו, איננו מניח לו לישון שתלו לו בזכות אחרים. ולא יקשה למאמר עני מאד מה שנתפרסם בהפך מאומרם שאין שכינה שורה אלא על חכם גבור ועשיר ובעל קומה וכלן ממשה, שהרי לא נתעשר אלא מפסולת הלוחות, ואזן שומעת מלין תבחן כי אין העושר הזה מהמין המזומן לכל האדם אשר על פני האדמה, כי כל ישעו וכל חפץ שליחותו בעשרה דברים שנבראו ערב שבת בין השמשות, וכלם מעשה נסים הכין אותם החסד האלהי לתקן כל אחד בזמנו מקלקול הטבע הישר שנברא בעשרה מאמרות את אשר עיותו אדם ביקר בל ילין, ולא נתחדש דבר מהם אשר פריו יתן בעתו בצאתו מן הכח אל הפועל אלא על ידי משה רבינו ע"ה ובזכותו, וכלהו זיל קרי בי רב חוץ מהקשת והשמיר שאנו צריכים בהם לדברי אגדה, וכבר דרשו בשגם זה משה, שזכותו הגינה על נח ובניו והם בעלי ברית הקשת. והשמיר שמש גם כן בימיו לפתח על אבני האפוד את שמות בני ישראל. ולהשלים עשרה דברים מפורשים בכתוב על ההנהגה הזאת שנמסרה לו לבדו הוסיפו יש אומרים במשנה דאבות למנות עמהם קברו של משה, ובברייתא פרק מקום שנהגו הוסיפו מערה שעמד בה משה ואליהו, ואף אילו של אברהם אבינו אמרו עליו ששמש בהר סיני שתקע בו בקרן שמאל, ולעתיד לבא יתקע בשל ימין, וצבת בצבת למעשה המשכן: