עשרה מאמרות מאמר העיתים כו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ומן המאורות נלמד לכל דבר כי מה שאירע אליהן הוא סימן לחלקי הנפש אשר מספר חמשתן יחד נפ"ש רו"ח נשמ"ה חי"ה יחיד"ה הוא כמנין שמי"ם קדרו"ת בתוספות הקדרות עצמו שהוא לבוש שק עליהן עד ירחמינו עושנו הנה הן וכוללן שהוא האדם השלם הנה הנם בגימטריא תלמו"ד תור"ה עם האותיות שאין לנשמת האדם תקון יותר מבלעדי התורה ואותיותיה שכולן מתאימות בכל מקום ובכל זמן החפץ ימלא את ידו. ומכאן אתה דן לשאר המדרגות נסתרות ונגלות שיש לכולן עלוי בקדש עם התקון הכולל המקווה במהרה בימינו ומי יעמוד בסוד ה' לשער דברים שאין להם שיעור והנה דא לחמא עניא שאנו אוכלים צריך לנקותו מן הסובין הנזרקין תמיד בזיעת אפינו ואינם ראויים למאכל שהם הקליפה החצונה ואדרבה הוא חלק שיהא אז משובח ועדיף בבישול ועליו ראוי לברך המוציא אלא שהרע בפעם צריך מרוק רב קודם שיומתק ויש כאן סוד ארץ נבראת תחלה כי בראשית הוייתה צדיקים המועילים העקודים במקושרים ליעקב אשר המה מעולם היחוד היה סדר יציאתם מן האפס המוחלט אל תחלת המציאות ממטה למעלה וכשהאיר בהם הנצוץ העליון בסדר ממעלה למטה אזי שמים נבראו תחלה וישתמר תקנת השואתם באור וכלים יחד כטעם שהותר האגד שלהם ונקראו נקודים ואם שניהם כאחד נבראו ועל ידי כן הפח נשבר ואנחנו נמלטנו בסוד ברודים שפירושו ברים ודוים בברור הנשמות והתפשטן בלבושיהם כמבואר במקומו ודי בזה לאזן שומעת. ויש לסתרי האלהית פנים לפנים וסוד לסוד בלב נבון תנוח חכמה והצנע לכת עם אלהיך ברוך ה' לעולם אמן ואמן:

סליק מאמר העיתים: