עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג לג
ומכאן למדנו תנופת הלוים על ידי אהרן, שהיא כעין אסקתיה אחתיה האמור ביצחק, ואילו היה קרח מסכים בהנפתו כשם שהסכים יצחק בעקדתו, ולא עוד אלא שזה מסר נפשו וזה לא היה צריך לכך, הנה בלי ספק היה קרח למטה כגבריאל למעלה, כשם ששקול אהרן כנגד מיכאל, ואין בנשיאות אליצפן ענין לכך, כי עבדות גדולה היתה, לא תאות למי שראוי להיות דוגמא לאחד משרי המרכבה, כשם שלא יאות לאהרן להיות נשיא נשיאי הלוים, כי עבודה רבה היא שהוטלה על אלעזר, שמן המאור בימינו ושמן המשחה בשמאלו, קטרת בחיקו, חבתין על כתפיו, שאין גדולה בפלטין של מלך. ובירושלמי שטה אחרת בהפרש מועט, אבל רבן של כהנים ושרן של לוים מבעי להו שלא יסיחו דעתם מכבוד שכינה. וכן אמרו בגמרא בפרק טבול יום גבי משה, דטרוד בשכינה הוה. והיינו דאמר ליה יתרו איעצך ויהי אלהים עמך. כי היה יתרו בקי מאד במעלת ההתבודדות וצרכה למי שירצה לכהן פאר, אמר איעצך להקל מעליך טרחי צבור, ויהי כבוד שכינה על ראשך תמיד: