עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג לא
ויתכן כי על כן נכפלה שיחתו בתורה זה שלש רגלים, שהיא יפה לפני המקום מתורתן של בנים כדבריהם ז"ל, והיה הספור הראשון מכוון לקשירה ראשונה הקרובה אלינו, והרמז ותרץ הנערה. כינוי לנפש המעשיות, כדכתיב ושני צמידים על ידיה. ונשנה לרמוז על הקשירה השנית מהשלמת הדבור, שכן כתיב בה ואשים הנזם על אפה. מה שלא הוזכר תחלה אלא שהיה מזומן ביד העבד. והספור הג' לא פורש אלא דרך כלל בסוד הכוונה, כדכתיב ויספר העבד ליצחק. כי מדתו שוקלת בכף מאזנים ספיריות מחשבה וזכוכה בכל התפלות, וכשם שכוון יצחק את השעה לתקן תפלת המנחה בהקבלת פניה של רבקה, ככה תקן אברהם תפלת השחר סמוך לפקידתה של שרה, ויעקב בגלותו לא תקן תפלת הערב, עד שהלך לחרן תחלה והציץ ברחל, ואחר כך ויפגע במקום. כי אמנם התפלה מכפרת כמו הקרבנות, וכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו. והדר ועל כל קהל ישראל: