עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג כט
נשאו ישראל פניהם כלפי יצחק ואמרו כי אתה אבינו, לא כאברהם ולא כיעקב. השומע סבור ששמו בטחונם ביצחק ח"ו, חזרו ואמרו אתה ה' אבינו. כי ה' הוא האלהים הנזכר במעשה בראשית שהוא פחד יצחק כפי אחד הפירושים הנאמרים באמת, ואתה הוא המחזר על האבות שיבקשו עלינו רחמים, ומי שם פה ליצחק מבלעדיך, אתה הקדמת לו זכות שקול כנגד כל חובותינו למען יוכל להגן עלינו ויטול מן הדין פדות נפשנו, והיה זה בשכר העקדה שהיתה בשנת ל"ז ליצחק כנודע, ואז אביו הזקן הרחמן איש חסד מכל האדם עקדו על מנת לשחטו ולקיים בו הפשט ונתוח וכליל לאשים, וכנגדן ל"ז אזכרות ראשונות של בריאת העולם, כלן שם אלהים חוץ מאותו הזוג האחרון שהוא תחלה לשם מלא על עולם מלא, ובו הקדים מדת רחמים ושתפה למדת הדין, והיא עקידתה באמת להחליש תקף הדין לקיום העולם, ומיד סמכו הכתוב לענין צמיחות עצי הגן ולקיחת האדם והנחתו בגן עדן, שכן יצחק אבינו נגנז בגן עדן ג' שנים תכף אחר העקדה מהטעם שזכרנו במאמר חקור דין, עד שהיתה רבקה ראויה לו: