עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג יג
וקרינן ביה ביהודה ולא יסף כי לא תאמר בעצם ידיעה במקרא אלא העושה פירות אף על פי שבשלילות כתיב ואיש לא ידעה שפירושו בהכרח לא קרב אליה וכן המלך לא ידעה. ולפי מה שנתבאר ונשנה בכלל המאמר הזה יצא פירוש הכתוב נכון וברור כי הנה רבוי השלילה אחר רבוי השלילה מעט בגדריה שאלו אמר ולא יסף לדעתה הייתי אומר מכאן ואילך לא נזקק אליה עכשיו שאמר עוד למדנו שקרב אליה ולא הרתה. עוד זאת אדרש לדרוש במלת ידע שהיא מורכבת משתי מלות יד שפירושו מקום ידע הוא הדעת איך שיובן וכזאת וכזאת צריכים אנו להתבונן בכל מלות לשון הקדש במהות האותיות סדורן וחלוקתן וצרופיהן עד אין תכלית כי לא דבר רק הוא אלא ממנו. ועתה כשנאמר ואיש לא ידעה הדבר מבואר שפירושו לא הכין מקום לחול בו הדעת אבל כשמעטנו היו"ד מהשלילה נצדק בדברנו כי המקום הוכן ולא נחה עליו רוח דעת וכן האומר בנשי מדין יודעת איש הרוגו פירושו ראויה לביאה כדבריהם ז"ל אף על פי שאינה ראויה לילד אלא לקריבה בעלמא להעשות כלי בביאה ראשונה: