עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ג טז
ישמע חכם ויוסיף לקח, כי פעל החליצה מורה התיאש היבמה, והרקיקה היא התיאש רוח המת הנשאב בה, כמו שנזכיר מן הגאולה שהיתה מיועדת לו מן האח החי, ועם הקריאה שניהם כאחת קובלים עליו לפני ג' שיודעים להקרות כנגד תלת אפטרופסין דאית לה לנשמתא, זכרם ר' פנחס בפקודין, בארח כלל דאתמרו בזהר בריש בראשית, ומוסיפין עליהם שנים לפרסומי מלתא, כדי שרבים יבקשו עליהם רחמים, והן כנגד תרין יצרין שהיו עדים בלקוחין ראשונים הנגמרים בכליו של קונה, דכתיב ביה שלף איש נעלו, אלא שהנעל הקונה הוא בית היד, וכאן מרי מסנא דידיה הוא נועל ופושט לה את הרגל, והיא חולצתו ומתרת הקשר, לפי שאינו מן המנין להקרא גואל, וזורקתו לארץ בבזיון בכל כחה, להורות הפקעת זיקתה ובטחונה, שריוח והצלה יעמוד לרוח המת ממקום אחר. וטעם חלוץ הנעל, כמו הותר הקשר ג' פעמים, אחד לו ואחד לה ואחד לרוח המת. ובתקונים פירשוהו על נפש רוח ונשמה, וקראו עליהם הפח נשבר ואנחנו נמלטנו: