עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב כג
ולא זכה נבוכדנצר להקרא אריה אלא דמבית דוד קאתי מזרעו של שלמה ממלכת שבא אחרי שגיירה אלא שלבה לא נכון עמה ולסוף גלתה נבלתה וחזרה לסורה, לכן רחקו בניה מישע, אם כן לא על חנם בקש דניאל להשיאו עצה טובה באמרו מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ (דניאל ד, כד). ונענש על זה כי סוף סוף ולדה כמוה, על דא ודאי קראו מֶלֶךְ מַלְכַיָּא (דניאל ב, לז). ואף על פי שבמסכת שבועות (דף ל"ה ע"ב) דרשוהו כלפי מעלה, מכל מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו, שכן שלמה יושב על כסא ה' ונובלת מגדולתו ניתנה לפי שעה לנבוכד נצר, בשכר שיחה נאה וארבע פסיעות כד הוה ספריה דמרודך בלאדן (סנהדרין צו ע"א), וכבר זכרנו כי לא יתואר הקב"ה במלך מלכיא בלבד אלא מלך מלכי המלכים ובארנוהו, ולא מצינו לאחד מגדולי המלכים שנקרא בפי הנביאים מלך מלכיא זולתו, כי הנה סנחריב קראו הושע מלך שרים לפי שהיו בני חילו מאה ושמנים וחמשה אלף כלהי פרשרכי כדברי המדרש (סנהדרין צה ע"ב), ואין צורך לומר שמלת שרים תחסר וא"ו העטף, כמו ראובן שמעון כדעת המפרשים: