עשרה מאמרות מאמר אם כל חי ב ח
ואתה קדוש תרד לקדש ארץ וחוצות, כטעם וירד ה' על הר סיני. שכן הוא וכל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחוצה לארץ עתידים להיות נטועים בארץ ישראל, והנותן עיניו למטה ולבו למעלה בשעת התפלה, נעשה דוגמא לתמיד עיני ה' אלהיך בה ליודעים סודו. והוא הדין והוא הטעם לכהנים והעם בשעת נשיאות כפים. ועם זה נחה שקטה תמיהת רבי יוחנן מסבי דאיכא בבבל במסכת ברכות (דף ח ע"א), דכיון דמקדמי ומחשכי לבי כנשתא הוא הדבר שנאמר למען ירבו ימיכם על האדמה. כך פירשו לנו ונכון הוא. מטה מטה זה גיהנם ודיוטי התחתונה שבו, כמו שדרשו חכמים בפסוק ישובו רשעים לשאולה. למ"ד בתחלתה וה"א בסופה, וידוע מדר' חנינא בפרק הזהב (בבא מציעא דף נח ע"ב), שהכל יורדים שם אפילו צדיקים גמורים, לטהרו ולקדשו כמו שבארנו במאמר חקור דין עמוד עליו. ולנו עוד בכתוב הזה פירושים מופלאים ועמוקים על הכוונה הזאת, וכמו שנרמוז בסמוך ודי בזה אל הנרצה הנה: