עשרה מאמרות מאמר אם כל חי א כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
<< עשרה מאמרות - מאמר אם כל חי - חלק א פרק כט >>

והוא טעם קשירת כתרים מן התפלות שנתיחסה באגדה לשר הפנים, וצריך שימתין תפלת העני המאריך לשפוך שיחו, ותחלת דבריו לפני ה' מתנצל על היותו גורם במעשיו איחור הקשירה ומה גם עתה, והוא תפלה לעני כי יעטוף. ונקרא הקושר שר הפנים כי הוא מרבה המשרה כשעור הפנים המתפללים הם מי שאינו יודע להתפלל אלא במדת הנפש, ושר אחר קושר כתרים מכל התפלות כגון זו סנדלפון שמו, ואחרים במדת הרוח ולהם שר אחד גדול מן הראשון כמו שנזכיר, ועל שתי מדרגות אלה נאמר רבות בנות עשו חיל, ועל הנשמה ושושביניה המתפללים בה כתיב ואת עלית על כלנה. ולהם שר גדול נורא מאד הוא המלאך הגואל שזכר יעקב אשר לא יגורהו רע לאחד הפירושים הנאמרים באמת, ובקש רחמים עליו שיתנו לו רשות לברך את הנערים, הם השרים שזכרנו ראשונה, דעלייהו אמר משה לפרעה בנערינו תרי ובזקננו חד נלך, שכן כתוב בספרים מדוייקים קדמאה ביו"ד, תניינא בלא יו"ד, ויקרא בשלשתם שם ה' בזכות יעקב, וזהו שמי ובזכות אבותיו כדמסיק קרא, והוא השלמת המרכבה העליונה, כנודע מאמרם ז"ל האבות הם המרכבה. והרמז במסרה ותחת תרין, ותחת כי אהב את אבותיך. ותחת הרקיע כנפיהם ישרות: