ערכי לשון הקודש - והב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ערכי לשון הקודשאות הווערך: והב


ספר השרשים לרד"ק

  • "את וָהֵב בסופה" (במדבר כא יד), שם מקום. כתבתי המלה הזאת בשרש ו"ו, כי כן דעת המפרשים כי והב לבדו מלה אחת. אבל אני מצאתי בספרים מדוייקים "אֶתְוָהֵב" מלה אחת, התי"ו נקודה בשוא.[1]



מקורות נוספים

הערות שוליים

  1. ^ א"א ורבותינו ז"ל אמרו שהיו שני אנשים מצורעים, אחד שמו אֶת והשני שמו וָהֵב.