ערבית (ביאליק)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וְשׁוּב זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשֶּׁמֶשׁ שׁוּב שָׁקְעָה –
וַאֲנִי לֹא-רְאִיתִיהָ,
וְשׁוּב יוֹם וְיוֹמַיִם – וְאַף-לֹא פִתְקָה קְטַנָּה
מִן-הָרָקִיעַ.
 
וּבְפַאֲתֵי הַמַּעֲרָב כְּעֵין גְּלָמִים עַל-גְּלָמִים,
שׁוּב נֶעֶרְמוּ הֶעָבִים –
הַחֲכָמִים! הֲנִבְנִים שָׁם עַתָּה עוֹלָמוֹת,
וְאִם-עַתָּה נֶחְרָבִים?
 
לֹא, אֵין נִבְנֶה שָׁם דָּבָר וּכְלוּם לֹא-יֵחָרֵב,
וְעֵינִי הָרוֹאָה:
זֶה הָעֶרֶב הַטֻּמְטוּם בָּא וּמְפַזֵּר אֶת-אֶפְרוֹ
עַל-אֶרֶץ וּמְלוֹאָהּ.
 
וְעוֹד אַחַת אֶרְאֶה: חִפַּשְׂתִּי פְרוּטַתְכֶם
וַיֹּאבַד דִּינָרִי –
וְאַשְׁמְדַי עוֹמֵד מֵאַחֲרַי וְשׂוֹחֵק
הַשְּׂחוֹק הָאַכְזָרִי.
 
תרס"ח.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.