עץ יוסף על בראשית רבה/כה/ג
| עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה כה |
• ג •
וא' שהוא מתגלגל ובא לעולם לעתיד. כצ"ל מת"כ וכן הוא באג"ש פ' כ"ח:
לשמוע את דבר ה' והיינו שכחת התורה שהתורה מתמעטת דור אחר דור ולעת קץ ת"ח מתמעטים ביותר וכמעט תורה משתכחת מלומדיה לגמרי וכמבואר בפרק חלק (נזה"ק) ועיין בענף:
אוותנטיא פרש"י והערוך ממשלה וחוזק. ועיין מ"ש בר"ר:
בימי שאול שהרי בעבור חטאו בא הרעב על שהמית את הגבעונים:
גרופית של שקמה ענף אילן שקמה. ועיין ירושלמי פ"ב דע"ז שנתמעט זכותו על שחטא בעמלק ע"ש ושקמה הוא אילן סרק. והוא דרך משל:
שילא חטא ויוחנא משתלמא ע"ד טוביה חטא וזיגוד מינגד והוא משל לכל לוקה בשביל אחר (יפ"ת):
לזגג פי' אומן העושה כלי זכוכית. ועיין מ"ש בר"ר:
בני אדם שפופים נמוכים ושפלים בכח צדקתם:
ב' באו בימי אברהם מדכתיב מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם מכלל דהוו שנים בימי אברהם וקרי לזה השני רעב הראשון לגבי יצחק (יפ"ת):
ואחד בימי אברהם והא דכתיב הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם דייקינן דראשון אחר היה שלא בימי אברהם. והיינו בימי למך אג"ש:
בצירות גשמים מועטים:
שנה עבדה עשתה פירו':
רעב של מהומה פרש"י נפלה מיתה בבהמות ונתייקר הבשר עד שהיו מוכרחים ליתן בעד ראש חמור שמונים כסף. ובב"ר פ' ס"ד פרש"י מהומה אוכלים ואינם שבעים. ועיין עוד מ"ש בר"ר:
מ"ב סאין היו ונעשו מ"א כתב הז"א בריש רות רבה שהיה כתוב מב' סאין היו ונעשו מא'. וסבר המדפיס מ"ב סאין ר"ל מארבעים ושתים סאים היו בסלע ונעשו מ"א ר"ל מארבעים ואחת. והדפיס כן. אבל באמת פירושו מב' סאין ר"ל משני סאין היו בסלע ונעשה מא' ר"ל מאחת. שנתייקר השער ונעשה סאה אחד בסלע וכ"כ בנזה"ק:
והא תני כו' עד אפילו סאה בסלע לא יצא לח"ל. רש"י ז"ל מסיים בגירסתינו ואילו אלימלך יצא לפיכך נענש. ולפ"ז הא דקאמר והא תני לא יצא כו' בניחותא הוא. כלומר דלכך נענש מן הדין. וכן פירש במת"כ. ויש גורסין ותניא לא יצא כו' וכן עיקר (נזה"ק):
סאתים של חטים הולכות בסלע הוא כפול משער הנהוג דהוא ד' סאין בסלע כדתנן פיאה (פ"ח מ"ז) עירובין (פ"ח מ"ב) כלים (פרק י"ז מי"א):