עץ יוסף על בראשית רבה/י/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה י | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

כיצד ברא כמו ד"א על מה כתיב ויכולו:

כיצד ברא הקב"ה את עולמו. היינו השמים והארץ. כלומר אם נברא הכל ברגע אחד בשלימות. או מתחלה לא נברא בשלימות אלא אח"כ היה מותח והולך (נזה"ק):

א"ר יוחנן נטל כו' ס"ל דמאמצע נברא העולם ומשם מותח והולך לצדדין:

פקעות חוטין של שתי וערב (מת"כ):

אחת של אש כו' להיות מתפשט למעלה בכח האש העולה למעלה. ולמטה בכח המים הנגרים למטה (נזה"ק):

ופתכן זה בזה שטרפן ועירבן ונעשו אחד שמתחלה נתן בהם שיהיו מותחין והולכין. וכשיגיעו לגבול ששיער. יעמדו ולא ימתחו עוד:

רבי חנינא אמר ד' כלומר דודאי לא נברא הכל ברגע אחת. אלא דמ"מ לא נברא מאמצע אלא מצדדין. שהניחם לד' רוחות העולם ומשם היו נמתחים לצד פנים עד שנתדבקו זה בזה (יפ"ת):

רבי חב"ח אמר שש דאל"כ אפשר שימתחו לצד מעלה ומטה (יפ"ת) אבל לר' חנינא לא איצטריך לנקודות למעלה ולמטה דמסתמא נמשך למעלה ולמטה ג"כ כפי שיעור המרחק הקבוע לו מן הצדדים ולא יותר (נזה"ק):

אפשר כן ואיך יהיו מותחין והולכין. ואמר לו המשל של בית קטן שיכול האדם לעשות בידיו בכל קצות הבית. שהרי ידיו מגיעים לכותלים. וכן הקב"ה פועל מקצה השמים ועד קצה השמים כביכול בידיו. כמ"ש ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים. וכמ"ש ומעשה ידיך שמים: