עץ יוסף על בראשית רבה/ח/ט
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג •
נשאל לימים ראשונים ששת ימי בראשית. כי הם ידעו כהוגן כמה בראו העולם. ובירושלמי גרס נשאל לאדם הראשון שנא' כי שאל נא וגו'. אשר ברא אלהים אדם על הארץ:
בראו האל"ף במלאפום:
אלא אשר ברא ומ"ש אלהים. הוא דרך כבוד כמ"ש אדוני הארץ:
מהו דין דכתיב בראשית ברא אלהים ולא אל או אלוה. הו"ל פתחון פה לומר דהוא לשון רבים:
בצלמו ס"ל דכינוי הוי"ו של בצלמו מוסב על הקב"ה ולא על האדם (מת"כ):
דחית בקנה ה"ל למימר ויאמר אעשה בצלמי ודמותי (מת"כ):
חוה נבראת מאדם כדכתיב ויקח אחת מצלעותיו. וכמ"ד עלעא. ודלא כמ"ד דו פרצופים:
אין איש בלא אשה שלא יצא תולדתו מהאיש בלא אשה ולא מאשה בלא איש. ולא משניהם בלא שתוף שכינה. אלא הולד נעשה ע"י שלשתן:
מהו דין דכתיב אל אלהים ה'. מדכפל אל אלהים ה' הוי ליה פ"פ שהם ח"ו ב' רשויות כל אחד בשמו:
לאלו דחית כו' שמ"מ יאמר רק אחד מהם ולא יתן מכשול לפני העור בדבר (מת"כ):
א"ל שלשתן כו' שהוא על הוראת גדולה כאומר. השר. האדון. הדוכוס. שכל תארי גדולה באחד (יפ"ת) ור"ל שכל תואר גדולה מורה על מדרגת ממשלה מיוחדת במדינה זו כך. ובמדינה זו כך. וכן הוא בשמותיו יתברך וכדמפורש בזוהר דשם אל חסד. ואלהים גבורה. וי"י רחמים. ובהם מנהיג הקב"ה עולמו כל אחד כפי שעתו וזמנו (נזה"ק):
בסילוגוס כו' שם המושל הראשון אשר כבש הרומים תחת ידו. ואחריו נקראו כן מושלי הרומים. ואווגוסטניס בן אחותו היה ומשל תחתיו. ועל שמו נקראים המושלים אחריו. וזה ענין קיסר אווגוסטוס (מוסף הערוך):
אלהים קדושים הוא מה שלא אמרו התלמידים לאלו דחית כו'. לפי שיש לומר דה"פ אלהים של קדושים דהיינו מה"ש והצדיקים הנקראים קדושים (נזה"ק). אבל בירושלמי אי' שאמרו התלמידים כך גם כאן: