עץ יוסף על בראשית רבה/ג/ה
<< | עץ יוסף על בראשית רבה • פרשה ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
ה' פעמים כתיב כו' דלא ה"ל למימר אלא ויאמר אלהים יהי אור ויהי כן וירא אלהים כי טוב ויבדל בינו ובין החשך ויקראהו יום. אלא שרמז לתורה שנקראת אור כדכתיב כי נר מצוה ותורה אור. ואע"ג דאור קמא לגופא איצטריך. כיון דקצתן אור תורה נינהו ה"נ כולהו (יפ"ת):
שבו נתעסק הקב"ה שבו נזכר שנתעסק הקב"ה וברא את עולמו. ופי' יהי אור שיצא מהעדר להאור המציאות:
שבו יצאו ישראל פי' שבו סיפר יציאת מצרים מאפלה לאורה. והיינו ויהי אור שהיה אור לישראל (יפ"ת):
שהוא מלא הלכות רבות שכל הספר מתחילה ועד סוף הלכות ודינים. שהן מאירות עיניו של אדם. ולפיכך נכפלו בו ב' תוארים. אור. וכי טוב. לומר שאור זה טוב מאד מהראשונים. שבהראשונים יש בהם ספורים רבים שלא מענין המצות. וכן בספר במדבר יש ספורים רבים שלא מענין המצות (יפ"ת):
שהוא מבדיל פי' שבו נזכר ענין המרגלים וגזירת ה' עליהם שלא יכנסו לארץ. והיינו להבדיל בין האור ובין החשך. שהבדיל בין באי הארץ לאור באור החיים. ובין יוצאי מצרים להושיבם במחשכים (יפ"ת):
מלא הלכות רבות שהוא כולו אזהרות ומצות וביאור הראשונות:
והלא ספר ויקרא כו' ולפיכך נכפלו בו תוארים. אור וכי טוב. ובספר דברים יש בו ג"כ הלכות רבות למה לא נכפלו בו ב' תוארים. ומשני אף הוא. אותו פסוק הנאמר נגד ספר דברים נכפלו אור ויום. וכי לא היא היא. אלא כפלו להורות היתרון שיש בו הלכות רבות. וכלומר שאור זה בהיר מאד כאור יום (מת"כ):