עמוד:Tosefta-2-Moed-Zuckermandel.djvu/84

192

יום הכיפורים ה (ד) [17] סוכה א [1-9]

הכיפורים מכפר בלא ] אלא עד ב ד שﬠיר ושﬠיר אינו מכפר בלא יום הכיפו':

17 חומר בשעיר שהשﬠיר מכפר מיד ויום הכיפ' ﬠם חשיכה:

סליק פירקא וסליק מסכת יום הכיפורים חסלת מסכת כפורים ב סליקא להו תוספתא ממסכת יומא ד סליק מסכת יומא ד⁴.

---

סוכה.

א

1 ^[1]סוכה שהיא גבוהה >למעלה ב ד מﬠשרים אמה פסולה ור' יהודה מכשיר א' ר' יהורה מﬠשה בסוכת הילני > בלוד ב ד שהיתה גבוהה יותר מעשרים אמה והיו זקנים נכנסין ויוצאין אצלה ולא אמרו לה אמר לה] אחד מהן ב ד דבר אמרו לו מפני שהיא אשה ואשה פטורה מן הסוכה ואין אשה חייבת ב ד אמ' להן והלא שבﬠה בניה בנים תלמידי חכמ' היו ]>לה ב < ד וכולן היו ישינין ]שרויין ב ד בתוכה:

2 סוכה שחמתה מרובה מצילתה פסולה במה ַדברים אמור' מלמﬠלה אבל מן הצדדין אפילו כולה מליאה חמה כשירה:

3 ^[2]המסכך סיכך ב ד ﬠל גבי מיטה ועל גבי אילן שגבוהים שהן גבוהים ב ד ﬠשרה טפחים > שהיא גבוהה עשרה טפחים ב אם חמתן מרובה מצילתן כשירה אם היתה צלתה [מצלתה ב] מרובה מחמתה כשרה ב ד אם לאו פסולה:

4 ^[3]סוכת הרוﬠים וסוכת הקייצין וסוכה גזולה פסולה סיכך סיככה ב ד בחבלין ובפקיﬠי ﬠמיר פסולה כשרה ב ד סיכך סככה ב ד בקנים ובדוקרנים אף ﬠל פי שמדביקן שדבקן זה לזה בזה כשירה אחרי "בעניצי פשתן פסולה" בהלכה 6 ב ד:

5 ^[4]סיכך בהוצני פִשְתַן  (כאן כתב הסופר בא ובפקיעי עמיר פסולה סיכך בקנים ובדוקרנין ומחקה ע"י סימן כזה O על אות ראשון ואחרון עי' לעיל 156₂₀ כְשֵירָה:

6 בעניצי פשתן פסולה סיכך בשובלים בשבולין אם היה הקש מרובה ﬠל הדגן כשירה ואם לא לאו פסולה ר' יוסי בר יהודה או' סיכך סככה ב ד בבלאי כלים כשירה:

7 ^[5]מסככין בנסרים דברי ר' יהודה וחכמ' אומ' אוסרין ב ד ﬠד שיהא בינו לבין חבירו כמלואו אמ' ר' יהודה מﬠשה  שהיינו בשﬠת הסכנה והיינו זוקפין סולמות ומסככין ﬠל גביהן נסרים והיינו < ב ד ישינים וישינין ב ד תחתיהם אמרו לו אין שעת הסכנה סכנה ב ראיה אבל הכל מודים אם שאם ב ד יש בנסר ארבעה טפחים צריך < ב ד שיהא בינו לבין חבירו כמלואו תולה תלה ב ד בה אגוזין >פרסקאות ב אפרסקאות ד ורימונין וגלוסקאוה ואשכולות של ] פרכילי ב פרכלי ד ענבים וﬠטרות של שובלין שבלין כשירה לא יאכל מהן אפילו ביום טוב האחרון של חג ואם היתנה ﬠליהם שיאכל מהם בחג הרי זה < ב ד מותר:

8 ^[6]חצר גדולה שמוקפת מודים הרי ﬠמודים כדפנות עושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה ושישתה ב ד>ושיישן ב ד ולא ﬠוד אלא שאדם זוקף > את המטה ב ד ופורס ﬠליה סדין כדי שלא תכנס חמה < ב ﬠל האוכלין וﬠל המת לא על האוכלין ולא על המת ב ד ^[7]ומודים חכמ' לר' אליﬠ' שאין ﬠושין אוהלים כתחילה ביום טוב ואין צריך לומר בשבת ועל מה נחלקו על מוסיפין שר' אליﬠ' אומ' אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת < ב וחכמ' אומ' מוסיפין בשבת ואין צריך לומר ביום טוב:

9 ^[8]מﬠשה בר' אליﬠ' שהיה מיסב בסוכתו של יוחנן בן אלﬠיי בן אליעזר בקיסריון הגיﬠה חמה לסוכה < א'

מראי מקומות

1. י נ"א ד' (א' א'); ג ב':
2. י נ"ב ד' (ב' ג'); ג כ"א:
3. י שם (ב' ב'); ג ח':
4. נ"ב ב' (א' ה'); ג י"ב:
5. י שם (א' ז'); ג י"ד
6. י נ"ב א' (א' א'); ג כ"ז
7. ע' לעיל שבת י"ב (י"ג) ח'; י שם י"ז ג' (ב' א')
8. ג כ"ז: