מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
בַּסָּךְ וְעַמּוּד שְׁבִיבְךָ סְבִיבָם. סוּר מֵעֲלֵיהֶם כָּל־בַּעֲלֵי דְבָבָם: נַכְחִידֵם נִירְשָׁה לָנו ד נָמוּ חָרְשׁוּ. מִירֻשָּׁתְךָ אֲשֶׁר הוֹרַשְׁתָּ עַמְּךָ גָרֲשׁוּ. לְהַכְחִיד יוֹם יוֹם עוֹד יִדְרוֹשׁוּ. כְּנוֹס מַס וְחָמָס עֲנִיֶּיךָ יְרוֹשֵׁשׁוּ: יָבוֹזוּ בוֹז יְדִידֶיךָ יְכַנּוּם כְּלָבִים. טְהוֹרֵי לֵב עָלֶיךָ מַשְׁלִיכִים יְהָבִים. חֶרְפָּתָם שׁוֹמְעִים עֲלוּבִים וְלֹא עוֹלְבִים. זָר לֹא נִשְׁלָבִים וְעָלֶיךָ נִצְלָבִים: וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ נֶגְדְּךָ זֶה עִנְיָנֵנוּ. הַעַל אֵלֶּה תִּתְאַפַּק תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ. דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וְעָלֶיךָ נִשְׁעַנּוּ. גַּם גֵּיא צַלְמָוֶת שַׂמְנוּךָ מָעֻזֵּנוּ: בָּנוּ נִקְרָא שִׁמְךָ אַל יִתְחַלָּל. בְּךָ כָּל־זֶרַע יִשְֹרָאֵל יִתְהַלָּל. אִם עֲוֹנֵינוּ רַבּוּ וּמָלְאוּ חָלָל. אָנֹכִי מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ פִּיךָ מִלָּל: שְׁגִיאוֹת שִֹים זֵדִים וְאֵין קוֹנֵס. לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין לָנוּ הִכָּנֵס. מִפְּנֵי קֹשֶׁט סֶלָה יֵבוֹשׁ הָאוֹנֵס. הַנֵּס יְנוֹסֵס נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל יְכַנֵּס: הָרֵץ בַּת פּוּצַי קָרְבָּן תִּשַׁע. קַבֵּץ יַחַד עֲשִֹירִית עִם תֵּשַׁע. טַבַּע חֵטְא וְלֹא יִזָּכֵר רֶשַׁע. נֹשֵֹא עָווֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע:
אל מלך יושב וכו' 
