עמוד:The Seliḥot for the Entire Year.pdf/33

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה


צוֹק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפוֹץ. קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ עֵדֶר הַנָּפוֹץ. רְאוֹת עֹלָתָה וּפִיהָ תִקְפּוֹץ: שְׁמוֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנָי. תָּם וְצָבוּר וּבָנַי אֵיתָנָי. שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה לִבְלִי גְנָי. הֲפוֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנָי: קָטָן כִּי יַעֲקֹב וָדָל. יְדוּעַ חֹלִי נִבְזֶה וַחֲדַל. חַיִּים וָחֶסֶד מָעוֹז וּמִגְדָּל. כַּאֲשֶׁר כֹּחֲךָ עַתָּה יִגְדָּל: אל מלך יושב וכו' עד לכל קוראיך.
טוֹב יְיָ לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל־מַעֲשָׂיו: טוֹב יְיָ לְקֹוָו לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ: טוֹב יְיָ לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיֹדֵעַ חֹסֵי בוֹ: כִּי טוֹב יְיָ לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דֹּר וָדֹר אֱמוּנָתוֹ: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בָּאָדָם: טוֹב לַחֲסוֹת בַּייָ מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים: טוֹב וְיָשָׁר יְיָ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ: טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת יְיָ: הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ: הוֹשַׁע יְיָ אֶת־עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל: הוֹשִׁיעָה אֶת־עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת־נַחֲלָתֶךָ: וּרְעֵם וְנַשְֹּאֵם עַד הָעוֹלָם: הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם: עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ: ליי הישועה וכו'.

ט פזמון   חתום בו שמואל כהן יחיה

מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרֲתֵי עֶלְיוֹן. חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן. אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן. אוּלַי יְרַחֵם: אוּלַי יְרַחֵם שְׁאֵרִית יוֹסֵף. שְׁפָלִים וְנִבְזִים שְׂפוּחֵי שֶׁסֶף[1].שְׁבוּיֵי חִנָּם מְכוּרִים בְּלֹא כֶסֶף. שׁוֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְּשִׁים רִשָּׁיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם מְעֻנֵּי כֶבֶל. מְלֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל. מְנוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. מָשָׁל בָּעַמִּים לַעַג וּבִזָּיוֹן‏: אוּלַי יְרַחֵם וְיִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ. וְיַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ.


  1. ^ שְׂפוּחֵי שסף, בכי"י, והוא מלשון "ושפח ה' קדקד" (ישעיהו ג, יז).