בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ לְהָנִיחַ תְּפִלִּין:
ויכוין לפטור גם את של ראש ואח"כ יהדק הרצועה בתוך הקשר כדי לקיים מצות וקשרתם לאות על ידך שהוא מצות ההידוק על היד עצמו בקשר זה שהרי הידוק זה על היד נעשה עם הקשר ויזהר שלא יזח הקשר של יו"ד מן התפלה של יד ורשאי לכרוך הרצועה סביב התיתורא כדי לחזקה על היד אבל לא סביב הקציצה (ויש כורכין ב' פעמים סביב התיתורא בכדי שיהיה כמין שי"ן עם הרצועה המהדקת את התפלה על היד) ואח"כ עושין שבעה כריכות על פרק הזרוע המחובר אל היד ואח"כ יניח את של ראש בגובה הראש ויזהר שיהא באמצע רוחב הראש ממש שהרי אמרו קדש והיה כי יביאך מימין ושמע והיה אם שמוע משמאל ובתפילין דרש"י שהפרשיות כסדרן אין בין ימין לשמאל אלא משהו דהיינו החריץ שבין והיה כי יביאך לשמע על כן צריך ליזהר בזה מאד וגם צריך להשגיח ולראות בחריצים שבין הבתים אם נדבקו מעט בדבק בשגגת הסופר יזהר להפרידם בנחת בראש סכין דקה וחדה שיהיו נפרדים בין בית לבית עד למטה ממש ולכן מעבירין גיד התפירה בין בית לבית למטה ממש בכדי להבדיל בטוב ושלא יתדבקו כדאיתא בגמרא ופוסקים הובאו בב"י ובכתבי האר"י ז"ל: וצריך שיהיה הקשר של תפילין של ראש מאחורי הראש בגובה העורף באמצעו נראה כעין דלי"ת לצד חוץ שהיא לעין הרואה מלאחריו כעין דלי"ת בכתיבתו:
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת תְּפִלִּין:
במה דברים אמורים כשדבר מענינים שאינן לצורך תפילין אבל אם הפסיק בענינים שהם נצרכים לו להנחת תפילין אין צריך לחזור ולברך על של ראש. ולכתחלה אין להפסיק כלל אלא אם כן אי אפשר בענין אחר ולכרוך הרצועה סביב הזרוע לא הוי הפסק כלל שזהו מענין המצוה עצמה אבל בענינים אחרים אפילו הפסיק בדברי קדושה הוי הפסק אף על פי כן אם שמע קדיש או ברכו או קדושה בין תפילין של יד לתפילין של ראש מותר להפסיק ולענות עם הצבור ואע"פ שגורם ברכה אחרת על של ראש ואסור לגרום ברכה שאינה צריכה לפי שיש אומרים שמברכים לעולם על של ראש על מצות תפילין אף אם לא שח בינתים ואף שאין לנהוג כן לכתחלה דספק ברכות להקל מכל מקום לענין איסור גרם ברכה שאינה צריכה כדאי הם לסמוך עליהם שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה: אחר שהניח תפילין של ראש יכרוך ג' כריכות על אצבע האמצעי. בתחלה כריכה אחת על פרק האמצעי ואח"כ שתי כריכות על הפרק התחתון (וכורך המותר על כף היד) ובסוף הכריכות יקשור: כל אשר נגע יראת אלהים בלבו יניח תפילין דרבינו תם בלא ברכה אחר התפלה בביתו וללמוד בהם שעה אחת אם חושש להניחן בבית המדרש מפני היוהרא או מפני שנוח לו יותר ללמוד בביתו. ולא יפסיק בשום שיחה כלל בין תפילין של יד לתפילין של ראש אף שאין מברך עליהן אבל מפסיק לענות אמן ואצ"ל לקדושה וברכו ואמן יהא שמיה רבא כו'. וכן המניח תפילין בחול המועד בלא ברכה: אין להניח תפילין אחר תחלת השקיעה ואם היו עליו מקודם אין צריך לחלצן כי אם בערב שבת ובערב יו"ט שצריך לחלצן לפני השקיעה זמן מה קודם שמדליקין הנרות בערב שבת: המהלך במבואות המטונפות או במבואות שיש שם חזירים ותפילין בראשו כגון ההולך מביתו לבית הכנסת כשהוא לבוש בתפילין או שמתפלל בדרך בהליכתו או בנסיעתו בין כפרים שיש שם חזירים ואין העגלה גבוה י' טפחים כגון עגלות של חורף צריך לכסות התפילין שלא יראו החוצה מגולים. וכן לענין התפלה שצריך להפסיק בתפלתו שלא להוציא דבור מפיו כשרואה חזירים מלפניו כמלא עיניו וצדדין שלפניו כלפניו דמי ואפילו אם מעצים עיניו אינו מועיל אם אין העגלה גבוה י' טפחים ואין מכסה על העגלה אבל אם יש מכסה אפילו פתוח מלפניו יכול להפוך פניו
