מאורה
אשר יחדו, עם ידידיו, עובדים לו אחד שכם. אל יראיו, ביד נביאיו, פץ ירום לרחמכם. אל תיראו, עת תראו, מפלת שונאיכם. זה חלקם, יום נקם. שנת שלום לריב עירכם. והרג רב, בגוי חרב משכני אשר בתוככם. שמי על בני ישראל נצח ואני אברכם: בעדת אל, ישראל, ישאו את קול כהני. אמור להם לבניהם, יברכך יי. וישמרך מצרך, ורוממה ימין יי. אליך באהליך יאר פניו יי. ויחנך, ועווניך ישא ברחמיו יי: ויום מהומה. למזה ושמה, ונקמה ביד גאלכם. שמי על בני ישראל נצח ואני אברכם:
רבות גדלך, ישם לך, שלום לחזות בנעם. להם נשבע, על ארבע, לאב המון בכל העם. לשום שמו, בתוך עמו, ממצוקות להושיעם. בלי להכרית, שומרי ברית, ביום עברה וזעם. שמי יקראו, והם יראו, ברבות כחול זרעם. בגיל ורנה, תביאנה, בהיכל מלך צורכם. שמי על בני ישראל נצח ואני אברכם:
החזקתי, זעקתי, לפני שוכן מרומים. פן יקשיב, שבות להשיב, מפזרת במתקוממים. ובא לכנס, עמד לנס, ונשא נס לעמים. אז יאמרו, לכו ובחרו, ארחות יעקב תמימים. כי מלכם, הדריכם, להתהלל בנעימים. מעון האל, בישראל, מחמד הוא בכל אמים. שמו אהבו, לכו שובו לכם אל אהליכם. שמי על בני ישארל נצח ואני אברכם:
וקרבתנו וכו׳.
