בוֹא יבוֹא׃
ואז יוֹחָנָן הובא לפני נִיקָנוֹר וַיַּעַן נִיקָנוֹר וַיֹּאמֶר לְיוֹחָנָן אתה הוא אחד מן המורדים אֲשֶׁר מרדו במֶֽֽלֶךְ ואינם רוצים בשלום מלכותו׃ וַיַּעַן יוֹחָנָן לפני נִיקָנוֹר וַיֹּאמֶר אדוני אֲנִי הוא עתה באתי לפניך אֲשֶׁר תרצה אעשה׃ וַיַּעַן נִיקָנוֹר וַיֹּאמֶר לְיוֹחָנָן אם כרצוני אתה עושה קח חזיר וּשחטהוּ על הבמה ותלבש בגדי מלכות ותרכב על סוס הַמֶֽֽלֶךְ וכאחד מאוֹהבי הַמֶֽֽלֶךְ תהיה׃ וכאשר שמע יוֹחָנָן השיבוֹ דבר אדוני אֲנִי ירא מבני ישראל פן ישמעו כִּי עשיתי כן ויסקלוני באבנים׃ עתה יצא כל איש מלפניך פן יודיעום אז נִיקָנוֹר הוציא מלפניו כל איש׃ בעת ההיא נשא יוֹחָנָן בן מתתיה עיניו לשמים ותִקּן תפלתו לפני אלוהיו, וַיֹּאמַר אלהי ואלהי אבותי אברהם יצחק ויעקב אל תתנני נא ביד הערל הַזֶּה כִּי אם יהרגני ילך וישתבח בְּבֵית דגון אלהיו וַיֹּאמַר אלהי נתנו בידי׃ באותהּ שעה פסע עליו שלש פסיעוֹת ויתקע החרב בלבו וישלך אותו חלל בעזרת הקּׂדֶשׁ׃ לפני אלהי השמים ענה יוֹחָנָן וְאָמָר אלהי לאׁ תשים עלי חטא כִּי הרגתיו בַּֽקּׂדֶשׁ עתה כן תתן את כל העמים אֲשֶׁר באו עמוֹ להצר ליהוּדה ולירושלים׃ אז יצא יוֹחָנָן בן מתתיה בּיּוֹם הַהוּא וילחם בעמים ויהרג בהם הרג רב׃ מספר ההרוגים אֲשֶׁר הרג בּיּוֹם הַהוּא שבע מאות ושנים (ושבעים) אלף אֲשֶׁר היו הורגים אלה לאלה׃ בשוּבוֹ בנה עמוד על שְׁמוֹ ויקרא לוֹ מכבי ממית החזקים׃ וַיְהִי כאשר שמע אַנְטְיוּכַס הַמֶֽֽלֶךְ כִּי נהרג נִיקָנוֹר משנהו צר לוֹ מאד וישלח להביא לוֹ את בַּגְרִיס הָרָשָׁע המטעה את עמו׃ וַיַּעַן אַנְטְיוּכַס וַיֹּאמֶר לְבַגְרִיס הֲלֹא ידעת אם לאׁ שמעתּ אֲשֶׁר עשו לי בני ישראל הרגו חילי ויבזו מחנותי ושרי׃ עתּה על ממונכם אתם בוטחים או בתיכם לכם הם. בּאׁוּ נעלה עליהם ונבטל מהם הברית אֲשֶׁר כּרת להם אלהיהם שבת ראש חדש וּמילה׃ אז בַּגְרִיס הָרָשָׁע וְכָל מחנותיו בּאוּ לירוּשלים ויהרג בהם הרג רב ויגזר בָּהּ גּזרה גמוּרה על שבת ראש חדש ומילה׃ בהיות זה כאשר הָיָה דּבר הַמֶֽֽלֶךְ נחפּז מצאוּ איש אֲשֶׁר מָל בּנוֹ ויביאוּ הָאיש ואשׁתּו ויתלוּ אוֹתם כּנגד הילד׃ וְגַם אישׁה אֲשֶׁר ילדה בֵן אחרי מוֹת בעלה ותמל אוֹתוֹ לשמוֹה ימים ותּעל על חוֹמת ירושלים וּבנהּ מהוּל בּידהּ׃ וַתַּעַֽן וַתּאׁמַר לְךָ אוֹמְרִים בַּגְרִיס הָרָשָׁע אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְבַטֵּל מֵאִתָּנוּ הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת עִמָּנוּ בְּרִית אֲבוֹתֵינוּ לאׁ נְבַטֵּל מִמֶּנּוּ שַׁבָּת רֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמִלָּה מִבְּנֵי בָנֵינוּ לאׁ יוּסָר׃ וַתַּפֵּל בְּנָהּ לָאָרֶץ וַתִּפּוֹל אַחֲרָיו וַיָּמוּתוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד וְרַבּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ עוֹשִׂים
