עמוד:Sefer ha-Tapuah Lemberg 1873.pdf/6

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה
-7-

החכמים ושמו שמאס, ויאמר: אדונינו ומודינו, מאז היטבת עמנו תמיד ותורינר חכמות רבות, ועתה הגדל נא תסדך עמנו וחזק לבנו כאשר חזקת את לבך, כדי שלא נירא מיום המות ולא נבהל כשאר בני תמותה בעת פקודתם נבהלו וזוחלים ויראים כי לא ידעו באשר ילכו ומה יהיה תקותם, ואז תעשה עמנו טובות שתים: אחת שתלמדנו כאשר תְחַזֵק לבנו, והשנית כאשר תשקט המיית כבבנו עלינו בֶכְינֵו על פירודך, כי אחר מותך שלום ומנוחה לעולם.

ענהו אריסטוטלס הנני מדריככם ומלמדכם כאשר תבינו ותדעו אמתת דברי ואם הוא עלי לטורה, והנני מריח בריח זה התפוח להשיב רוחי עלי עד אכלה דבדי כי ידעתי כי שכרי הרבה כי תבינו זה העניין, כי לא דבר רק הוא מכם. ויקומו