בארץ ערב, וגעז׳ וגעזעניוס מסופק בין שתי סברות, האחת היא זאת, והשנית היא היות אופיר בארץ הֹדו ולסברה הראשונה הסכימו מיכאעליס, Wolney, Niebuhr, Seetzen ואחרים, ולסברה השנית Relandus ואחרים, ודעת בזשארט כי שתי אופיר היו, אחת בערב ואתת בהֹדו. והנה אע״פי אף על פי שלא נמצא עתה זהב בארץ ערב, געז׳ אומר שאין להכחיש המצאו שם בימי קדם, אחרי שמצאנו "ויתן לו מזהב שבא" (תהלים ע״ב ט״ו), וכן העידו קצת מסופרי העמים, ובתוכם פליניאוס (VI 28 32), וסטרבון כתב כי עם שבא (Sabaei) היו שוכנים אצל מחוז אשר שם הזהב. גם אומר געז׳ כי יתר הסחורות שהיו באות לשלמה מאופיר, יתכן שהיו באות מהֹדו לאופיר, ואין ראיה אם אינן נמצאות בערב עצמה. חוילה: אומרים שהיא ארץ בערב המבורכת, ונקראת עתה Chaulan. יובב: תלמי הזכיר אומה נקראת Iobabitae, בין Oman וחצרמות. (ל) ויהי מושבם וגו׳: נראין דברי מיכאעליס (שלא כדעת בה״ט בעל הטעמים) שהטעם ויהי מושבם הר הקדם, ממֵשָה באכה ספרה. וכן היא ג״כ גם כן דעת רש״י, שכתב (י״א ב׳): "בנסעם מקדם. שהיו יושבים שם, כדכתיב למעלה: ויהי מושבם וגו׳ הר הקדם". מֵשָא: היא Misene ובתלמוד מישן, והיא על נהר פרת ממזרח לארץ ערב, וסְפָר אומרים שהיא הנקראת Tehama, והיא לצד ים סוף ובקצה מערבי לארץ ערב, וספר עניינו גבול ותחום. הר הקדם: ארץ הרים נקראת הר, כמו "ההר הטוב הזה והלבנון" (דברים ג׳ כ״ה); "הר האמרי" (שם א׳ ז׳), וכן בעובדיה "הר עשו". והנה אומר כי היה מושב בני יקטן בארץ הנקראת הר הקדם, כי כן רוב חלק ערב אשר ישבו בה בני יקטן היא ארץ הרים.
אין ענינו מלות, Wörter, כי לא נמצא בשום מקום דָבָר ודברים על חמריות המלות, אלא להוראת דבור ומאמר. ונ״ל כי שפה כולל השרשים וחיבורם עם הכינויים, ובניין הפעלים בבנייניהם וזמניהם, ודברים כולל שמושי השרשים להוראות מושאלות, והם
