מַרְשִׁיעִי, לְבַל עוֹד תַּרְשִׁיעִי, מַהֵר אֱלֹהֵי יִשְׁעִי, נֶֽצַח לְהוֹשִׁיעִי, שָׂא נָא עֲוֺן רִשְׁעִי, עֲבוֹר עַל פִּשְׁעִי, פְּנֵה נָא לְהוֹשִׁיעִי, צוּר צַדִּיק מוֹשִׁיעִי, קַבֵּל נָא שַׁוְעִי, רוֹמֵם קֶֽרֶן יִשְׁעִי, שַׁדַּי מוֹשִׁיעִי, הוֹשַׁע נָא; תּוֹפִֽיעַ וְתוֹשִׁיעִי, הוֹשַׁע נָא.
ו אֵל לְמוֹשָׁעוֹת, בְּאַרְבַּע שְׁבוּעוֹת, גָּשִׁים בְּשַׁוְעוֹת, דּוֹפְקֵי עֶֽרֶך שׁוּעוֹת, הוֹגֵי שַׁעְשֻׁעוֹת, וְחִידוֹתָם מִשְׁתַּעְשְׁעוֹת, זוֹעֲקִים לְהַשְׁעוֹת, חוֹכֵי יְשׁוּעוֹת, טְפוּלִים בָּךְ שְׁעוֹת, יוֹדְעֵי בִּין שָׁעוֹת, כּוֹרְעֶֽיךָ בְּשַׁוְעוֹת, לְהָבִין שְׁמוּעוֹת, מִפִּֽיךָ נִשְׁמָעוֹת, נוֹתֵן תְּשׁוּעוֹת, סְפוּרוֹת מַשְׁמָעוֹת, עֵדוּת מַשְׁמִיעוֹת, פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת, צַדִּיק נוֹשָׁעוֹת, קִרְיַֽת תְּשׁוּעוֹת, רֶֽגֶשׁ תְּשׁוּאוֹת, שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, הוֹשַׁע נָא; תָּחִישׁ לִתְשׁוּעוֹת, הוֹשַׁע נָא.
בשאר כל הימים חוץ מהושענא רבה ממשיכים כאן:
אֲנִי וָהוֹ הוֹשִֽׁיעָה נָּא.
בשבת ממשיכים בפיוט "אֹם נְצוּרָה כְּבָבַת" (ח), עמ' 684.
ז כְּהוֹשַֽׁעְתָּ אֵלִים בְּלוּד עִמָּךְ, בְּצֵאתְךָ לְיֵֽשַׁע עַמָּךְ, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ גּוֹי וֵאלֹהִים, דְּרוּשִׁים לְיֵֽשַׁע אֱלֹהִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ הֲמוֹן צְבָאוֹת, וְעִמָּם מַלְאֲכֵי צְבָאוֹת, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ זַכִּים מִבֵּית עֲבָדִים, חַנּוּן בְּיָדָם מַעֲבִידִים, כֵּן הוֹשַׁע נָא. כְּהוֹשַֽׁעְתָּ טְבוּעִים בְּצוּל גְּזָרִים, יְקָרְךָ עִמָּם מַעֲבִירִים, כֵּן