מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
407
מוסף לשבת
אֵין כֵּאלֹהֵֽינוּ, אֵין כַּאדוֹנֵֽנוּ, אֵין כְּמַלְכֵּֽנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
מִי כֵאלֹהֵֽינוּ, מִי כַאדוֹנֵֽנוּ, מִי כְמַלְכֵּֽנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
נוֹדֶה לֵאלֹהֵֽינוּ, נוֹדֶה לַאדוֹנֵֽנוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּֽנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵֽנוּ.
בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ, בָּרוּךְ אֲדוֹנֵֽנוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּֽנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵֽנוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּֽנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵֽנוּ.
אַתָּה הוּא שֶׁהִקְטִֽרוּ אֲבוֹתֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ אֶת קְטֹֽרֶת הַסַּמִּים.
מסכת כריתות ו, א
פִּטּוּם הַקְּטֹֽרֶת: הַצֳּרִי, וְהַצִּפֹּֽרֶן, הַחֶלְבְּנָה וְהַלְּבוֹנָה, מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה; מֹר וּקְצִיעָה, שִׁבֹּֽלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; הַקּשְׁטְ שְׁנֵים עָשָׂר, וְקִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה, וְקִנָּמוֹן תִּשְׁעָה, בֹּרִית כַּרְשִׁינָה תִּשְׁעָה קַבִּין; יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָתָא וְקַבִּין תְּלָתָא; וְאִם אֵין לוֹ יֵין קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוַּרְיָן עַתִּיק; מֶֽלַח סְדוֹמִית רֹֽבַע הַקָּב; מַעֲלֵה עָשָׁן כׇּל שֶׁהוּא. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כׇּל שֶׁהוּא. וְאִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ, פְּסָלָהּ; וְאִם חִסַּר אַחַת מִכׇּל סַמָּנֶֽיהָ, חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׂרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בֹּרִית כַּרְשִׁינָה, שֶׁשָּׁפִין בָּהּ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה; יֵין קַפְרִיסִין, שֶׁשּׁוֹרִין בּוֹ אֶת הַצִּפֹּֽרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַֽיִם יָפִין לָהּ, אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַֽיִם בָּעֲזָרָה מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.
