אֱלֹהֵֽינוּ, בָּעוֹלָם הַזֶּה; וְאֵין זוּלָתְךָ, מַלְכֵּֽנוּ, לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֶֽפֶס בִּלְתְּךָ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ; וְאֵין דּוֹמֶה לְךָ, מוֹשִׁיעֵֽנוּ, לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.
אֵל אָדוֹן עַל כׇּל הַמַּעֲשִׂים בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ בְּפִי כׇּל נְשָׁמָה;
גׇּדְלוֹ וְטוּבוֹ מָלֵא עוֹלָם דַּֽעַת וּתְבוּנָה סוֹבְבִים אֹתוֹ.
הַמִּתְגָּאֶה עַל חַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ וְנֶהְדָּר בְּכָבוֹד עַל הַמֶּרְכָּבָה;
זְכוּת וּמִישׁוֹר לִפְנֵי כִסְאוֹ חֶֽסֶד וְרַחֲמִים לִפְנֵי כְבוֹדוֹ.
טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהֵֽינוּ יְצָרָם בְּדַֽעַת בְּבִינָה וּבְהַשְׂכֵּל;
כֹּֽחַ וּגְבוּרָה נָתַן בָּהֶם לִהְיוֹת מוֹשְׁלִים בְּקֶֽרֶב תֵּבֵל.
מְלֵאִים זִיו וּמְפִיקִים נֹֽגַהּ נָאֶה זִיוָם בְּכׇל הָעוֹלָם;
שְׂמֵחִים בְּצֵאתָם וְשָׂשִׂים בְּבוֹאָם עוֹשִׂים בְּאֵימָה רְצוֹן קוֹנָם.
פְּאֵר וְכָבוֹד נוֹתְנִים לִשְׁמוֹ צׇהֳלָה וְרִנָּה לְזֵֽכֶר מַלְכוּתוֹ;
קָרָא לַשֶּֽׁמֶשׁ וַיִּזְרַח אוֹר רָאָה וְהִתְקִין צוּרַת הַלְּבָנָה.
שֶֽׁבַח נוֹתְנִים לוֹ כׇּל צְבָא מָרוֹם, תִּפְאֶֽרֶת וּגְדֻלָּה,
שְׂרָפִים וְאוֹפַנִּים וְחַיּוֹת הַקֹּֽדֶשׁ–