בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹֽשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם, וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל.
ביום טוב שלא חל בשבת אומרים:
(הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. מָה רַבּוּ מַעֲשֶֽׂיךָ, יְיָ; כֻּלָּם בְּחׇכְמָה עָשִֽׂיתָ; מָלְאָה הָאָֽרֶץ קִנְיָנֶֽךָ. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ.
אֵל בָּרוּךְ גְּדוֹל דֵּעָה, הֵכִין וּפָעַל זׇהֳרֵי חַמָּה, טוֹב יָצַר כָּבוֹד לִשְׁמוֹ, מְאוֹרוֹת נָתַן סְבִיבוֹת עֻזּוֹ, פִּנּוֹת צְבָאָיו קְדוֹשִׁים, רוֹמְמֵי שַׁדַּי, תָּמִיד מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וּקְדֻשָּׁתוֹ. תִּתְבָּרַךְ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶֽׁבַח מַעֲשֵׂה יָדֶֽיךָ, וְעַל מְאֽוֹרֵי אוֹר שֶׁעָשִֽׂיתָ; יְפָאֲרֽוּךָ סֶּֽלָה.) ממשיכים "תִּתְבָּרַךְ" בעמ' 341.
בשבת אומרים:
הַכֹּל יוֹדֽוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחֽוּךָ, וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּיְיָ. הַכֹּל יְרוֹמְמֽוּךָ סֶּֽלָה, יוֹצֵר הַכֹּל, הָאֵל הַפּוֹתֵֽחַ בְּכׇל יוֹם דַּלְתוֹת שַׁעֲרֵי מִזְרָח, וּבוֹקֵֽעַ חַלּוֹנֵי רָקִֽיעַ, מוֹצִיא חַמָּה מִמְּקוֹמָהּ, וּלְבָנָה מִמְּכוֹן שִׁבְתָּהּ, וּמֵאִיר לָעוֹלָם כֻּלּוֹ וּלְיוֹשְׁבָיו שֶׁבָּרָא בְּמִדַּת הָרַחֲמִים. הַמֵּאִיר לָאָֽרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶֽיהָ בְּרַחֲמִים, וּבְטוּבוֹ מְחַדֵּשׁ בְּכׇל יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. הַמֶּֽלֶךְ הַמְּרוֹמָם לְבַדּוֹ מֵאָז, הַמְּשֻׁבָּח וְהַמְּפֹאָר וְהַמִּתְנַשֵּׂא מִימוֹת עוֹלָם. אֱלֹהֵי עוֹלָם, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים רַחֵם עָלֵֽינוּ, אֲדוֹן עֻזֵּֽנוּ, צוּר מִשְׂגַּבֵּֽנוּ, מָגֵן יִשְׁעֵֽנוּ, מִשְׂגָּב בַּעֲדֵֽנוּ. אֵין כְּעֶרְכְּךָ וְאֵין זוּלָתֶֽךָ; אֶֽפֶס בִּלְתֶּֽךָ, וּמִי דּֽוֹמֶה לָּךְ. (ש"ץ) אֵין כְּעֶרְכְּךָ, יְיָ