פִּֽיהָ פָּתְחָה בְחׇכְמָה וְתֽוֹרַת חֶֽסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶֽחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל.
קָֽמוּ בָנֶֽיהָ וַיְאַשְּׁרֽוּהָ בַּעְלָהּ וַיְהַלְלָהּ.
רַבּוֹת בָּנוֹת עָֽשׂוּ חָֽיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּֽנָה.
שֶֽׁקֶר הַחֵן וְהֶֽבֶל הַיֹּֽפִי אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל.
תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶֽיהָ וִיהַלְלֽוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶֽׂיהָ.
קִדּוּשׁ [לְלֵיל שַׁבָּת]
לפני סעודת השבת מקדשים:
וַיְהִי עֶֽרֶב וַיְהִי בֹֽקֶר
יוֹם הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַֽיִם וְהָאָֽרֶץ וְכׇל צְבָאָם. וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה, וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיְבָֽרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכׇּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת.
סָבְרֵי מָרָנָן וְרַבּוֹתַי.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְרָֽצָה בָֽנוּ, וְשַׁבַּת קׇדְשׁוֹ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחִילָֽנוּ, זִכָּרוֹן לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית; כִּי הוּא יוֹם תְּחִלָּה לְמִקְרָֽאֵי קֹֽדֶשׁ, זֵֽכֶר לִיצִיאַת מִצְרָֽיִם. כִּי בָֽנוּ בָחַֽרְתָּ וְאוֹתָֽנוּ קִדַּשְׁתָּ מִכׇּל הָעַמִּים, וְשַׁבַּת קׇדְשְׁךָ בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן הִנְחַלְתָּֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.