עמוד:Philip Birnbaum - ha-Siddur ha-Shalem (The Daily Prayer Book,1949).pdf/310

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה עבר הגהה
285
לליל שבת
מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, עַל כׇּל הַחֶֽסֶד אֲשֶׁר עָשִֽׂיתָ עִמָּדִי, וַאֲשֶׁר אַתָּה עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִמִּי וְעִם כׇּל בְּנֵי בֵיתִי וְעִם כׇּל בְּרִיּוֹתֶֽיךָ, בְּנֵי בְרִיתִי; וּבְרוּכִים הֵם מַלְאָכֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים שֶׁעוֹשִׂים רְצוֹנֶֽךָ. אֲדוֹן הַשָּׁלוֹם, מֶֽלֶךְ שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ, בָּרְכֵנִי בַשָּׁלוֹם, וְתִפְקֹד אוֹתִי וְאֶת כׇּל בְּנֵי בֵיתִי, וְכׇל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. מֶֽלֶךְ עֶלְיוֹן עַל כׇּל צְבָא מָרוֹם, יוֹצְרֵֽנוּ, יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, אֲחַלֶּה פָנֶֽיךָ הַמְּאִירִים, שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כׇּל בְּנֵי בֵיתִי לִמְצֹא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל בְּנֵי אָדָם, וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ, לַעֲבוֹדָתֶֽךָ. וְזַכֵּֽנִי לְקַבֵּל שַׁבָּתוֹת מִתּוֹךְ רֹב שִׂמְחָה, וּמִתּוֹךְ עֽשֶׁר וְכָבוֹד, וּמִתּוֹךְ מִעוּט עֲוֺנוֹת; וְהָסֵר מִמֶּֽנִּי וּמִכׇּל בְּנֵי בֵיתִי, וּמִכׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, כׇּל מִינֵי חֹֽלִי, וְכׇל מִינֵי מַדְוֶה, וְכׇל מִינֵי דַלּוּת וַעֲנִיּוּת וְאֶבְיוֹנוּת; וְתֶן־בָּֽנוּ יֵֽצֶר טוֹב לְעׇבְדְּךָ בֶּאֱמֶת וּבְיִרְאָה וּבְאַהֲבָה. וְנִהְיֶה מְכֻבָּדִים בְּעֵינֶֽיךָ וּבְעֵינֵי כׇל רוֹאֵֽינוּ, כִּי אַתָּה הוּא מֶֽלֶךְ הַכָּבוֹד, כִּי לְךָ נָאֶה, כִּי לְךָ יָאֶה. אָנָּא, מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, צַוֵּה לְמַלְאָכֶֽיךָ, מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מְשָׁרְתֵי עֶלְיוֹן, שֶׁיִּפְקְדֽוּנִי בְּרַחֲמִים, וִיבָרְכֽוּנִי בְּבוֹאָם לְבֵיתִי בְּיוֹם קׇדְשֵֽׁנוּ; כִּי הִדְלַֽקְתִּי נֵרוֹתַי, וְהִצַּֽעְתִּי מִטָּתִי, וְהֶחֱלַֽפְתִּי שִׂמְלוֹתַי, לִכְבוֹד יוֹם הַשַּׁבָּת, וּבָֽאתִי לְבֵיתְךָ לְהַפִּיל תְּחִנָּתִי לְפָנֶֽיךָ שֶׁתַּעֲבִיר אַנְחָתִי, וָאָעִיד אֲשֶׁר בָּרָֽאתָ בְּשִׁשָּׁה יָמִים כׇּל הַיְּצוּר; וְאֶשְׁנֶה וָאֲשַׁלֵּשׁ עוֹד לְהָעִיד עַל כּוֹסִי בְּתוֹךְ שִׂמְחָתִי, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַֽנִי לְזׇכְרוֹ וּלְהִתְעַנֵּג בְּיֶֽתֶר נִשְׁמָתִי אֲשֶׁר נָתַֽתָּ בִּי. בּוֹ אֶשְׁבֹּת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתַֽנִי לְשָׁרְתֶֽךָ, וְכֵן אַגִּיד גְּדֻלָּתְךָ בְּרִנָּה. וְשִׁוִּֽיתִי יְיָ לִקְרָאתִי, שֶׁתְּרַחֲמֵֽנִי עוֹד בְּגָלוּתִי לְגׇאֳלֵֽנִי וּלְעוֹרֵר לִבִּי